22/09/2022
https://thehorse.com/151338/when-your-horses-muscles-ache-2/
מאמר בנושא פגיעות ברקמת השריר, מה הגורמים, איך נמנעים וכיצד מבדילים אותן מפגיעות אחרות? נושא שרובנו נתקלים בו לא מעט וחשוב להבין את הבסיס שלו ואת חשיבותו עבור הסוס שלנו.
לנוחיותכם תרגום בעברית:
כשהסוס שלך סובל מכאבי שרירים
פגיעות בשרירי הסוסים לעיתים מתפספסות, והרבה פעמים יכולות להוביל לתסכול עבור הרוכב (וכמובן שגם עבור הסוס) ולאבחנה מאתגרת עבור הווטרינר. מכיוון שפגיעה בשריר יכולה ללוות או לחקות בעיות שלד, פגיעה בגידים/ רצועות או מחלה נוירולוגית – האבחנה עלולה להיות מסובכת. הדרך הטובה ביותר למנוע פציעות שרירים, היא לשמור על הסוסים במסגרת פעילויות גופניות קבועות ולהימנע מלדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לתת. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על תוכנית האכלה עקבית המתאימה לרמת הכושר והאנרגיה של כל סוס כדי למנוע בעיות מטבוליות.
אבחון-
הערכה של חשד לנזק שריר צריכה להתחיל עם היסטוריה מלאה, כולל בעיות צליעה כרוניות או שנראו לאחרונה, חוסר יכולת לעמוד בדרישות עקב תחזוקה קלוקלת, שינוי בגישה ובמצב רוח וגם חריגות הקשורות לאוכף. הווטרינר מבצע בדיקה גופנית הכוללת הקשבה ללב ולריאות, הערכת סימטריה, מישוש קבוצות שרירים עיקריות על מנת לאתר מוקדי כאב, הערכת טווחי התנועה של הצוואר והרגליים. בהתאם לסימנים הקליניים, בדיקת דם הכוללת ספירה וביוכימיה יכולה להעריך את רמות האנזים בשריר ולשלול מחלה מערכתית שבעצם עלולה לגרום לחוסר הנוחות וכאבי השרירים. בדיקת צליעה יסודית ואולי גם הדמיה לאבחון תסייע לשלול פציעות שלד, גידים ורצועת כמקור העיקרי לכאב. יש לבחון את הסוס בהליכה וטרוט בקו ישר ובמעגל ימין ושמאל ובנוסף לערוך תצפית גם כשהסוס מאוכף. בזמן הבדיקה הווטרינר מחפש סימנים לאסימטריה פיזית או דינמית, ניוון בשרירים מסוימים באגן, (gluteals) , dropped hip, שינויים בשלב הנפת הרגליים הקדמיות/ האחוריות. התבוננות בעקבות מסלול הסוס עשויה להיות מועילה באבחון פציעה בשריר לאחר שנשללו גורמים אחרים לצליעה. שינויים אלה הם עדינים מאוד ועל מנת להעריך במדויק את המעקב נעזרים בווידאו בהילוך איטי. במקרים רבים של פגיעה בשריר, בדיקה ומישוש יסודיים גם הם לא יגלו פציעה ספציפית. מיפוי עצמות יכול להועיל לשלילת פתולוגיה בשלד וכן לבודד פגיעה בשריר במקום שבו נצמדת לעצם. טכנולוגיה זו שימושית במיוחד להערכת פגיעות שרירים באזורי הגב והאגן שבהם ההערכה הקלינית קשה יותר. שיטות הדמיה נוספות כמו אולטרסאונד ותרמו גרפיה יכולות להיות יעילות. רנטגן יכול לעזור לזהות אזורים של מינרליזציה בשרירים ולהעריך פציעות שלד ראשוניות שיכולות להוביל לשינוי בתנועה וכאבי שרירים משניים.
נחלק בעיות בשרירם לקטגוריות הבאות:
1. פגיעה משנית למחלה
איבוד מסת שריר יכול לנבוע מכל מיני מחלות מערכתיות, תזונה לקויה או לא מספקת, מחלות במערכת העיכול, הכבד, הכליות או המערכת האנדוקרינית (לדוגמא- קושינג- הפרשה מוגברת של קורטיזול [הורמון סטרואידי] מבלוטת יותרת הכליה)
כל אלה יכולים לגרום לירידה במשקל וכן להפחתת מסת שריר. מחלות נוירולוגיות מסוימות כגון EPM(Equine protozoal myeloencephalitis מחלה של סוסים הפוגעת במערכת העצבים המרכזית), EDM (equine degenerative myeloencephalopathy מחלה נוירו- דגנרטיבית תורשתית המאופיינת בהתפתחות אטקסיה במהלך שנת החיים הראשונה)
או נזק עצבי מקומי יכולים להופיע גם עם ניוון שרירים מובהק. במקרים אלה הסימנים הקליניים הראשונים עשויים להעיד על בעיה בשריר, אך בדיקה גופנית ומעבדתית יסודית לרוב תגלה שמדובר במחלה. טיפול במצב ראשוני במידת האפשר יכול להועיל לשיפור במצב ולעיתים גם החלמה מלאה מהסימפטומים השריריים.
2. טראומה
הסיבות לפציעות שרירים טראומטיות יכולים להיות עקב נפילה, גיבוס לתקופה ממושכת, התקלות עם סוס אחר, התקלות במכשולים בזמן עבודה, קפיצה, תאונת נגרר וכו'.
סוג נוסף של בעיה בקטגוריה זו, היא מחלה ברקמת השריר (מיופתיה) הנגרמה עקב הזרקה כאשר הסוס מפתח תגובה הבאה לידי ביטוי בנפיחות קלה עד חמורה במקום ההזרקה.
פגיעה מטראומה תופיע עם כאב במישוש, נפיחות מקומית והעלאת אנזימי השריר. סימנים נוספים יכולים לכלול חתכים או המטומה. פציעות אלה מטופלות באמצעות נוגדי דלקת וקומפרסים קרים על שרירים פצועים בשלבים הראשונים ולאחר מכן קומפרסים חמים במהלך הטיפול הכרוני עד להחלמה. כמובן שכל פצע צריך להיות מטופל כראוי גם כן.
3. פעולות וביצועים הגורמים ללחץ
בעוד שפציעות טראומטיות כוללות השפעה ישירה, פגיעות הקשורות למתח נובעות משימוש אינטנסיבי/ כרוני בשריר/ בקבוצת שרירים. לפעמים נראה כאבי גב במקרים אלו. בכל סוס הסובל מכאב גב יש לבצע התאמה מחודשת לאוכף. סוסים בעלי מבנה ייחודי יכול להיות שיזדקקו לאוכף הבנוי בהתאמה אישית על מנת למנוע כאבים הקשורים לאוכף, בעוד שסוסים אחרים עשויים להזדקק בהתאמת ריפוד. עם זאת, פגיעה שמקורה בשרירי הגב היא יחסית נדירה- לרוב פגיעה זו תהיה משנית שמקורה ממקום אחר. כאבי גב תחתון הם בדרך כלל כאב משני שקשור לצליעה אחורית או "kissing spines" – שבו יש חיכוך של החוליות אחת בשנייה. ישנם טיפולים שונים שהוכחו כמוצלחים בהקלה על כאבי גב: הטיפול הסטנדרטי כולל מנוחה, נוגדי דלקת ללא סטרואידים, תרופות להרפיית שרירים, זריקות מקומות אנטי דלקתיות, קומפרסים חמים וקרים לסירוגין וגם רפואה אלטרנטיבית כגון דיקור, עיסוי, כירופרקטיקה, שמיכות מגנטיות וכו'.
מתיחות בשריר לרוב מלוות בדלקות חוזרות המובילות להצטלקות ו/או מינרליזציה בשריר הפגוע, בגידיו ורצועותיו.
:Fibrotic myopathy
זהו מצב הנפוץ בשרירים האחוריים במיוחד בשריר סמיטנדוניזוס המאריך את הירך והשוק. ההצטלקות גורמת בסופו של דבר להפרעה בתפקוד ההליכה. האבחנה מבוססת על המצב הקליני, מישוש, אולטרסאונד או רנטגן.
הטיפול המוצע בד"כ הוא ניתוח של גיד הסמיטנדוניזוס או רקמת השריר המצולקת. פיזיותרפיה צריכה ללוות את תהליך ההחלמה לאחר הניתוח על מנת למתוח את סיבי השריר ולהפחית הצטלקויות. ישנן קבוצות של שרירים שאינם ניתנות למישוש ואבחנתם הספציפית היא כמעט בלתי אפשרית במקרים של פגיעות. טיפול סימפטומטי הוא אחת האפשרויות היחידות לטיפול.
External rhabdomyolysis- "tying- up" .4
סוס בעל בעיה זו לרוב יהיה בעל התכווצויות ניכרות של שרירי האגן
נוקשות בהליכה, כאב קל עד חמוד במישוש השרירים האחוריים, הזעה מרובה, עלייה בקצב הלב והנשימה ובמקרים חמורים חוסר יכולת לזוז. עקב פגיעה בתאי שריר, מרכיבי תאים אלה כגון מיוגלובין, אנזימי שריר כמו CK, AST, LDH ישוחררו לתוך מחזור הדם. מיוגלובין מתגלה בקלות כאשר מופר בשתן, מה שמקנה לו גוון חום. סוסים בעל תסמונת זו לעיתים קרובות מיובשים קלינית. טיפול בסוס הנמצא בדרגת חומרה גבוהה יכלול החזרת הידרציה נורמלית, איזון אלקטרוליטים, שיפור בזרימת הדם לשרירים, שליטה בכאב והימנעות מנזק נוסף לשרירים ע"י מנוחה בתא ומתן תרופות הרגעה במידת הצורך. ישנן מספר סיבות לתופעה זו, חלקן לא מובנות לחלוטין. סיבה ראשונה היא סוס שנמצא במסגרת עבודה אינטנסיבית כשהוא אינו כשיר מבחינת רמת הכושר שלו. מאמץ יתר, התייבשות וחוסר איזון ברמת אלקטרוליטים עלול להוביל את הסוס למצב הזה. בד"כ טיפול ואחריו מנוחה ובניית כושר בצורה בריאה יקטין את הסיכון להופעה חוזרת של הבעיה.
ישנם גזעים כמו טורוברד וסוסים ערביים שהם בעלי נטייה גנטית לתופעה זו. למרות שהכושר שלהם נבנה בצורה נכונה, לסוסים אלה עלולות להיות רמות גבוהות כרוניות של אנזימי שריר בדמם ולהראות אי סבילות כרונית לפעולות גופניות לסירוגין. התנהלות ארוכת טווח הכוללת שגרה קבועה של פעילות גופנית, ניסיונות להפחתת מקורות חרדה, אספקת מלח/ אלקטרוליטים מדי יום, הפחתת פחמימות בתזונה והחלפת קלוריות בשומן הועילה אף היא במקרים מסוימים. סוסים בעלי נטייה להפרעה מטבולית PSSM (הפרעה הגורמת להתכווצות שרירים בסוסים כתוצאה מאגירה לא תקינה של גליקוגן בשרירים)
נוטים ל- tying up חוזרים ונשנים, במיוחד כאשר חוזרים לעבודה לאחר כמה ימי מנוחה ללא הפחתה בתערובת.
לסיכום, פציעות בשריר הסוס הן לרוב קשות לאבחון ומאתגרות את הבעלים והווטרינר. תקשורת טוב בין הבעלים, המאמן והווטרינר היא מעל הכל ויש צורך בסבלנות לאורך כל שלב האבחנה, הטיפול וההחלמה. התניה נכונה לעבודה בשילוב עם תזונה מתאימה הם קריטיים למניעת פציעות שריר ולהפחתת הסיכון והחזרתיות של הבעיות.
לאחר ביצוע אבחנה, השיקום צריך לכלול מנוחה ולאחריה תקופה נרחבת של פעילות גופנית מבוקרת המוסכמת ע"י הבעלים, המאמן והווטרינר.
#סוסים #סוסיםשלישראל #סוסיםונהנים #רכיבה
Equine muscle injuries are often elusive, leading to frustration for the rider and a challenging diagnosis for the veterinarian. Since muscle injury can accompany and/or mimic skeletal problems, tendon or ligament injury, or neurological disease,
