גיא תיכון - אילוף כלבים

14/02/2025

זה משפט שמאלף אמר על עצמו בעודו מהלל את הספורט ועד כמה הכלבים "מממשים את עצמם" דרך התחרות.

תגידו לי,

איך כלב, שהאדם יצר ע"מ שירוץ כמה שיותר מהר בלי שום מעצורים הישרדותיים לפני קריסה, מממש את הייעוד שלו?!?

בלי אף מילה על הסבל שהכלבים האלו עוברים.
איך אפשר לאהוב כלבים ולטעון לטובת הספורט הזה?

כמו לאהוב חיות ולשמוח שמשתמשים בהן לקרקס.

ועד בשביל מה? - בשביל מי? - שאיזה אפס אחד ירים גביע מסריח?

במקביל לפוסט, הלא פחות מהזוי של אותו מאלף,

ניו זילנד הכריזה ממש לאחרונה:

"מירוצי הכלבים מחוסלים. זה נגמר".
עד 2026, כל המסלולים במדינה ייסגרו סופית.

למה?

כי המספרים לא משקרים: יותר מדי כלבים מתים, נפצעים, או מושמדים ברגע שהם כבר לא "שימושיים".

לכאורה, זה נשמע כמו עניין רחוק מאיתנו. אבל אני רוצה שתכירו מה באמת קורה בתעשייה הזו.

מאחורי הקלעים של מירוצי הכלבים – למה זה כל כך אכזרי?

המכונה חייבת לרוץ – כלבי גרייהאונד נולדים לתוך תעשייה שלא רואה בהם יצורים חיים, אלא רק מספרים על לוח הימורים.

אם כלב לא מספיק מהיר – הוא נפלט או מומת, ואם הוא נפצע? ברוב המקרים, לא טורחים לטפל בו בכלל.

מוות על המסלול – המספרים קשים לעיכול.

אלפי כלבים נפצעים קשה בכל שנה, רבים מהם מתים באמצע הריצה, בגלל העומס הבלתי סביר בעליל על הגוף שלהם ובגלל שדפקו את מנגנון השמירה העצמי הטבעי שלהם.

תוחלת חיים קצרה – כי הם "לא רווחיים" – גרייהאונד שמתקרב לגיל 4-5 נחשב "זקן" בתעשייה הזו, ואם לא נמצא לו בית (וכמעט תמיד אין) – מחסלים אותו או זורקים אותו על עמותות (במקרה הטוב).

רק מעטים זוכים לבית אמיתי – קבוצות הצלה בעולם נלחמות יום-יום כדי למצוא בתים לגרייהאונדים ששרדו, אבל רובם פשוט לא זוכים לזה.

באוסטרליה ובארה"ב, אלפי כלבי מירוץ מומתים בשקט בכל שנה, רחוק מעיני הציבור, כין אין מספיק פיקוח.

אז למה דווקא עכשיו ניו זילנד מחליטה לעצור את זה?

כי הציבור כבר לא קונה את השקרים של התעשייה.
כי מספרי הכלבם שמתים נשארים גבוהים מדי, למרות "רפורמות" שהבטיחו שיפור.
כי במדינה שבה אוהבים כלבים, אנשים לא מוכנים להמשיך לתת לזה יד.

והם צודקים.

ומה קורה בינתיים?

המירוצים עדיין חוקיים באוסטרליה, בריטניה ואירלנד.

בארה"ב נשארו רק שני מסלולים פעילים – וגם הם כנראה בדרך לסגירה.

במקביל, גרייהאונדים "בפנסיה" נשלחים לבתים בכל העולם – אבל זה לא מספיק מהיר.



וזה מה שחשוב: השינוי מתחיל בזה שאנשים לא מוכנים יותר לתמוך באכזריות הזו.



ואתם יודעים מה?

כלב שהיה "מכונת ריצה" בלי ערך מעבר לכך, יכול להפוך לכלב משפחה מושלם.

השאלה היא אם ניתן לכלבים האלה את הסיכוי שהם באמת ראויים לו ואם יהיו מספיק בתים שיקלטו אותם.

ומה איתנו?

אני יודע שרובכם לא מעורבים ישירות במירוצי כלבים, אבל הסיפור הזה הוא תזכורת:

שיש תעשיות שלמות שמנצלות כלבים עד הרגע האחרון שלהם.

שהחלטות של בני אדם יכולות לשנות לחלוטין את חייהם של בעלי חיים.

ושהדרך שבה אנחנו מתייחסים לכלבים כאן, בארץ, גם היא יכולה להשתפר – ובגדול.

אז תגידו לי –
אם הייתם יכולים לשנות חוק אחד לטובת כלבים בארץ, מה הוא היה?

אני באמת רוצה לדעת. מוזמנים לכתוב לי בתגובות.
באהבה אמיתית לכלבים,
גיא.

22/01/2025

"ברגע שהמאלף אמר שהכלב צריך קולר אלקטרוני בשביל שהאילוף יצליח אמרתי לו תודה ושאני לא מוכן לחשמל את הכלב שלי. ואז הגעתי אליך".

אלה היו המילים ששמעתי במפגש האיבחון, שבו נכנסתי אליהם הבייתה מבלי שהכלב ניסה לתקוף אותי פעם אחת.

הקלות שבה מאלפים משתמשים בקולר אלקטרוני היא בלתי נסבלת ומבזה את המקצוע בעיניי.

למה לא לנסות קודם לעבוד עם הכלב על שגרה, טקסים, התניות וחינוך הבעלים (שתמיד יש להם אחריות על המצב של הכלב) לפני החשמל?

למה הציעו להם לחשמל את הכלב באילוף.

כי הכלב נובח ומתנפל על אורחים שנכנסים לבית ונוצר מצב שאין אפשרות להכניס אורחים הבייתה בכלל.

הם הפסיקו לארח בגלל הכלב.

והנה, חודש בלבד לאחר שהתחלנו את המפגשים הם הצליחו להפוך לחלוטין את התגובה שלו למישהי ספציפית שהיה מאוד תוקפני כלפיה.

"היה נובח בטירוף ומאיים עם ריר" - היה התיאור לתגובה שלו בכל פעם שראה אותה בבית.

Fast Farward להיום,

הכלב מקבל אורחים הבייתה ברגוע, אפילו הפך להיות סופר חברותי לאנשים שכבר התנפל ונבח עליהם קשה מאוד.

יצרנו טקס הכנסת אורחים זרים,

יצרנו טקס הכנסת אורחים מוכרים,

יצרנו נוהל תזוזת אורחים בבית,

והפכנו את כל האירוע של כניסת אורחים לחוויה נעימה ורגועה עבור הכלב,

ואם נעים לכלב ורגוע לו אז אין לו סיבה להיות תוקפני.

אז אני שואל שוב,

למה לעזאזל להתחיל עם לחשמל את הכלב אם אפשר לנסות בלי ולראות לאן זה יוביל?

ברוב המקרים, תהליך ללא חשמל, או ענישה בכללי, יוביל לשיפור ולמצב טוב מאוד עם הכלב.

בחלק מהמקרים לא נראה שיפור, כי אין שיטה מושלמת ויש המון גורמים לחוסר הצלחה בתהליכים.

אני לא מתיימר לרגע שיש לי 100% הצלחה.
(ואני ממליץ לברוח רחוק מאלה שאומרים שיש להם 100%).

אם יש לך תשובה מעניינת אני אשמח לקרוא אותה במייל חוזר.
אני רציני.

דמיינו שכלב כזה, שכל מה שהיה צריך לעשות הוא להראות לו, שמפגש עם אנשים זרים יכול להיות נעים וכיפי,

ללמד את המשפחה שלו איך לעשות זאת בצורה עקבית ומדוייקת,

היה עולה על חשמל ובכל פעם שהיו מגיעים אורחים הוא היה חשוף לתיקונים מהחשמל.

המקרים האלה ממש מרגיזים אותי.

הייתי מאלף מסורתי בעברי, השתמשתי בחשמל, חנק ודוקרנים, ותמיד התחלתי באילוף חיובי מבוסס חיזוקים (למיטב הבנתי אז) ותמיד השתדלתי להשאיר את הענישה והתיקונים לשלב כמה שיותר מאוחר באילוף.

והיום, יותר מפעם, יש יותר בתי ספר ויותר מאלפים שעבורם הפיתרון הראשוני לאלף כלב הוא חשמל או ענישה.

רוצים לדעת למה? - אני אגיד לכם.

1. "כי מקבלים תוצאות יותר מהר".

נכון, על חשבון הבריאות הנפשית של הכלב ותוך כדי לקיחת סיכון לתופעות לוואי קשות בעתיד.

2. "כי אילוף חיובי לא עובד על בעיות התנהגות".

אלה המאלפים שמעולם לא ראו או העבירו תהליך מלא לטיפול התנהגותי בגיה החיובית וניזונים מדיעות של אחרים, שגם רובם לא ראו או חוו וככה זה עובר ממאלף למאלף, בעיקר דרך בתי הספר.

3. "כי אילוף חיובי לוקח יותר זמן ולקוחות מבזבזים את הכסף שלהם במקום לפתור בעיות בשני שיעורים".

שוב, זה בא על חשבון הכלב וזה כ"כ מעוות שאני צריך לכתוב מאמר שלם רק על הנקודה ההזויה הזו.

4. "כי קולר חשמלי לא מכאיב לכלב, זה רק מעקצץ אותו".

אם זה לא מכאיב למה זה עובד? - למה כלבים נבהלים מהתיקון? - נראים כבויים? מבוהלים לפעמים?

5. "אפשר לעבוד עם הקולר בשיטה חיובית".

זו באמת בדיחה טובה. זה שנותנים לכלב חטיפים יחד עם שימוש בחשמל לא הופך את התהליך לחיובי, זו סתם שטיפת מוח שיווקית לגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם ששמתם חשמל על הכלב.

והנה הקטע שיעיף אתכם.

אם חשמל הוא כלי כ"כ טוב וחיובי,

למה צריך להעביר את רוב בעלי הכלבים מסע שכנועים על מנת שיסכימו לשים קולר שמחשמל את הכלב שלהם?

אתם לא רואים אותי מלמד שלתת לכלב חטיף על התנהגות טובה זה טוב.

כולם יודעים את זה.

כי אנשים יודעים באופן טבעי, שזה לא יהיה נעים ואפילו מכאיב לכלב שלהם והם היו רוצים בלי זה.

ואם ניסיתם מספר תהליכי אילוף ועדיין יש לכם בעיה קשה להתמודד איתה והחלטתם אחרי חשיבה מרובה ושיקול דעת משמעותי להשתמש בחשמל,

לא תשמעו ממני טיפת ביקורת.
גם לא על המאלף.

תהיה לי ויש לי המון ביקורת כלפי מאלפים שחשמל זה הכלי הראשון שהם יציעו ללקוח לפני שהם ניסו שיטות אימון מבוססות חיזוקים.

גרמניה אסרה על שימוש בקולרים חשמליים.
אוסטרליה גם.
וויילס גם.
דנמרק גם.
ועוד מדינות אסרו ומצטרפות לאיסור.

המסר שלי אליכם,

אל תמהרו לשים אביזרים שנועדו להכאיב לכלב שלכם כדי לפתור בעיה התנהגותית.

תבדקו דרכים אחרות קודם, מקסימום זה יצליח.

ואם לא, יצרתם בסיס חזק מאוד של אמון, התניות, קישורים חיוביים וביטחון שבוודאות יפחית את השימוש בחשמל.

המקרה שתיארתי אינו היחיד, אינו הראשון ולא האחרון.

אפשר לטפל בבעיות התנהגות קשות ללא שימוש באביזרים שציינתי כאן.

מזל של הכלב, במקרה הזה, שההורים שלו לא היו מוכנים לנסות אפילו ופנו אליי.

ואם אתם רוצים ללמוד על הכנסת אורחים עם כלב תוקפן כמובן שיש 2 פרקים בפודקאסט שלי
"מחשבות של כלב"
שעוסקים רק בנושא של תוקפנות לאורחים, בהם אני מפרט את כל השיטה.

קישורים לפרקים תמצאו בתגובות.

באהבה,

גיא.

27/12/2024

אחד הרגעים המאושרים ביותר בחיי כל זוג הוא לידת הילד הראשון.

ואם יש לזוג גם כלב, אז האושר מלווה בדאגה אמיתית וים שאלות:

"איך הכלב יגיב?
איך הוא יקבל אותו בבית?
האם הם יהיו חברים?
איך אפשר להכין את הכלב לשינוי הגדול?"

מהר מאוד גיליתי, שרוב ההורים לא יודעים איך שלבי ההתפתחות של הגור אדם ישפיעו על הכלב ואילו תגובות לצפות ממנו בכל שלב.

למשל, רוב ההורים סופר מודאגים מהחזרה מבית החולים עם התינוק אבל ממש לא חושבים קדימה על היום שהקטנצי'ק יתחיל לזחול.

אפשר להתכונן לכל שלב ושלב בהתפתחות הילד וגם להכין את הכלב.

אבל דבר אחד הורים לא חושבים עליו עד הסוף -

איך להכין את עצמם נפשית לכך שיהיה להם פחות זמן לכלב והוא ירד בדרגת החשיבות באופן טבעי.

הרבה הורים מרגישים אשמה ובושה כאשר זה קורה במציאות.

אז הם מנסים לפצות את הכלב ואנחנו יודעים איך פיצוי עובד...

כמו פיצה משפחתית ב-12 בלילה, כי עבדת קשה כל היום ומגיע לך. זה בא עם השלכות פיזיות.

אני מלווה לאורך כל שנותיי כמטפל התנהגותי הורים טריים והורים לילדים בכל שלבי החיים ואני יכול לומר לכם דבר אחד בוודאות -

לגדל כלב וילד זה לא קל.
ואני רוצה לעזור לכם.

הבוקר עלה פרק חדש עם נועה מאירוביץ, מאלפת וכלבנית טיפולית, מחברת הספר "הביתה", ספר מסע לאנשים של כלבים. אמא לשלושה ילדים, שני חתולים ושני כלבים ויולה וסבסטיאן.

פרק 172 | הכנה ללידה, איך להכין את הכלב להגעה של תינוק ולמה לצפות בכל שלבי ההתפתחות ואילו דגלים אדומים ניתן לזהות מראש, עם נועה מאירוביץ'.

להאזנה לפרק כנסו לקישור בתגובות.

נ.ב -
שבוע הבא יעלה פרק סיום שנה ותחילת השנה החדשה בו אני אשתף מהתובנות הכי גדולות שלי מהשנה החולפת בצל המלחמה יחד עם נתוני מאזינים מאוד מעניינים ו.......

מה הולך להשתנות בפודקאסט בשנה הקרובה...והרבה ישתנה!

זו ההזדמנות שלך לכתוב לי:
איך הפודקאסט עזר לך עם הכלב/ה?
איך החיים שלך השתנו בעקבות האזנה לפוד?
איך אני יכול לשפר את חווית ההאזנה שלך?
אולי יש נושאים שכדאי לי להכניס לתוכנית?

אני אשמח מאוד לקרוא ולשמוע ממך.

האזנה נעימה!

13/12/2024

לעשות ביטוח או לא לעשות ביטוח?

צ'מעו סיפור שיעזור לכם להחליט,

(במיוחד אתם, שרק התחלתם לגדל כלבים וטרם חוויתם על בשרכם ביקור בחירום).

ממש מספר חודשים לפני שאימצתי את לולי, כפרה עליה, חיים יקרים שלי,

היא פתאום חלתה והייתה חייבת אישפוז דחוף.

בגלל שהיא הייתה באחריותי, כל העלויות נפלו עליי.

היא הייתה מאושפזת קרוב ל-4 ימים סה"כ והחשבון הגיע ל....

אתם מחיזיקים חזק?

כי אתם לא תאמינו....

אני רציני...

10,000 ש"ח!!!

אין לי סכומים כאלה בשלוף...

ואין ללולי ביטוח...

המזל הגדול שלי היה, שיש לי אתכם.

קהילה מופלאה של אנשים טובי לב, אוהבי כלבים אמיתיים, שהסיפור של לולי נגע ללבכם והסכמתם לפתוח את הארנק והלב ולתרום לה כסף.

בזכותכם, כל העלויות בחירום כוסו.

הזדמנות נוספת להודות לכם מעומק ליבי על התמיכה והעזרה.

דמיינו אתכם בסיטואציה כזו עם הכלב רק בלי קהילה שיכולה לתמוך בכם ולתרום כסף.

אם אין לכם בצד סכומי כסף גדולים לשעת חירום אתם בבעיה.

ופה נכנסות חברות הביטוח.

ממש כמו ביטוח מקיף לרכב, שיכסה את כל העלויות של תאונה (למעט השתתפות עצמית) כך גם ביטוח בריאות לכלב שלכם.

ועדיין רבים מכם מתלבטים אם לעשות ביטוח.

חלקכם פשוט לא חקרתם לעומק ולא מכירים את ההבדלים בין החברות השונות.

ויש כאלה שעדיין לא מודעים.

ויש מביניכם את הנאיביים...שמגדלים כלב פעם ראשונה ולא יודעים לאילו סכומים יכולים להגיע טיפולי חירום.

אבל ביטוח בריאות לא מכסה רק עלויות חירום, אלא גם תרופות, בדיקות וטיפולים לא שגרתיים, פגיעה בצד ג' ועוד.

היום בבוקר עלה פרק חדש לפודקאסט, "מחשבות של כלב", בו אני מארח את עמר בינשטוק, בלוגרית כלבים, וביחד אנחנו נעשה לכם סדר.

פרק 171 | ביטוחי בריאות לכלבים, בעד ונגד, הבדלים בין חברות הביטוח, הפוליסה המתאימה לך ועוד.

להאזנה לפרק, כנסו לקישור בביו אם אתם באינסטה או חפשו בתגובות קישור אם אתם בפייסבוק.
#פודקאסט #מחשבותשלכלב

10/12/2024

לפני שנה וקצת, השתנו לי החיים.

מבית שקט, נטול נביחות,

עברתי למציאות שבה בכל רגע לולי תכנס לאמוק נביחות חסר שליטה.

זה היה סיוט.

אני אדם שמאוד מקדש את השקט שלו והיא הכניסה המון סטרס לחיים שלי.

פאסט פורוורד להיום,

הבית שקט מאוד כבר תקופה ארוכה.

תיכף אספר לך מה עשיתי עם לולי שהגענו למצב הזה.

אם יש לך כלב שנובח בבית ומשגע אותך וניסית הכל ולא הצלחת לצמצם את הנביחות אני ממליץ להמשיך לקרוא.

יש 4 טיפוסים של אנשים כשזה נוגע לטיפול בנביחות:
(מעניין לאיזה טיפוס את/ה שייך/ת).

הטיפוס הראשון הוא "הצועק", אלו האנשים שצועקים על הכלב שיפסיק.

זה עובד להם לאותו רגע אבל בטווח הארוך הכלב לרוב לומד לנבוח כמה שיותר מהר וחזק לפני שיעצרו אותו.

והצעקות מחרבות את הקשר עם הכלב....חבל.

ואם יש לכם תינוק ישן....אתם לא יכולים לצעוק.
בעיה.

הטיפוס השני הוא "המשלב".

אלו האנשים שצועקים כשהם מתוסכלים ומיואשים ומנסים להרגיע בטוב כשיש להם סבלנות.

זו בעיה לכלב, בגלל שאנשים כאלה נתפסים כהפכפכים עבור הכלב ולא צפויים ולכן גם הכלב הופך ללא צפוי.

הטיפוס השלישי הוא "המסיח".

אלה אנשים שמנסים ישר להסיח את הכלב עם צעצוע או ליטופים, רק שלא ינבח.

למען האמת, זה יכול לעבוד ולהפחית אבל חסר מרכיב מאוד חשוב, שיש לטיפוס הרביעי, שיסייע לקבל תוצאות ארוכות טווח.

הטיפוס הרביעי הוא "המנתב".

זה הטיפוס שאני הייתי עבור לולי בתהליך שלה.

"המנתב" יודע איך לעצור את הנביחות של הכלב ומיד לנתב אותן להתנהגות רגועה ובמקביל מייצר קישור חיובי לרעש בחוץ.

זה השילוב הכי חשוב בטיפול בנביחות שלא במודעות של רוב בעלי הכלבים,

זה השילוב שהכי עוזר לי עם לולי והכי עוזר לי עם לקוחות,

למען האמת, אני נעזר בו בכל תהליך ובכל בעיית התנהגות.

צריך להבין משהו קריטי בטיפול בנביחות.

אם צועקים על הכלב, הוא בקלות יכול לחשוב שאתם מצטרפים אליו.

הוא בקלות יכול להאמין שגם אתם מאויימים מהרעש בחוץ, כי רגע אחד הייתם שקטים ורגועים ורגע שני אתם צועקים ונראים לחוצים.

והכי גרוע...צעקות לא משנות את הרגש של הכלב כלפי הרעשים בחוץ.

ופה מאלפים ובעלי כלבים רבים נופלים.

זו מלכודת התסכול.

אתם אחרי יום עבודה ארוך, רוצים קצת שקט,

להתפנן בבית מול הטלוויזיה, אולי לארח חברים,

אבל הכלב בשלו...מביא לכם עצבים על הדרך.

פה זה המקום לבחור, להמשיך לצעוק, להסיח ולנסות בכל יום משהו אחר ולראות את הכלב ממשיך לנבוח יום אחרי יום ואת הקשר שלכם נהרס.

ובמקרים קיצוניים...אתם מתחילים לחשוב על למסור את הכלב.

בטח אם יש תינוק בבית או שכנים שמאיימים בתביעה על הרעש.

🚫זה לא חייב להיות ככה.

הנה השלבים שעברתי עם לולי כדי להגיע לבית שקט:

1. לימדתי אותה תרגילים של רגיעה בבית.

2. לימדתי אותה להפסיק לנבוח ברגע שהיא התחילה, גם במצבים שהיא נכנסה לאמוק.

3. לימדתי אותה לעבור ממצבי אמוק לפוקוס עליי ומשם לרגיעה.

4. קישרתי רעשים מחוץ לבית לאוכל = חוויה טובה.

5. הטמעתי את מה שהיא למדה במשך תקופה עד שראיתי ירידה משמעותית בנביחות.

ואם נשמע לך שאלו תרגילים מסובכים אז הם לא.
כל אחד יכול לעשות אותם גם ללא רקע באילוף.

אם דרך הפעולה שלך תמשיך להיות כמו אחד משלושת הטיפוסים הראשונים אז נביחות ימשיכו להיות חלק מהחיים שלך.

אני מציע לך דרך שעובדת לי ולהרבה לקוחות שלי לצמצם נביחות בבית,

לחיות יותר בשקט ולדאוג שהקשר עם הכלב לא יהרס בגלל בעיה שאפשר לפתור.

בתאריך ה-25/12 אני פותח קורס לטיפול בנביחות, קראתי לו

🔹"סתום כבר" | לבית שקט מנביחות.🔹

1. הקורס מורכב מ-3 הדרכות שמועברות בלייב בזום,
2. תרגילים מוקלטים מראש לתרגול יומיומי,
3. קבוצת פייסבוק סגורה לתלמידי הקורסים שלי בלבד להתייעצויות ושאלות.

הקורס עכשיו בהנחה גדולה של 100 ש"ח.

לקבלת פרטים וקישור להרשמה כתבו לי בתגובות -

"אני רוצה בית שקט".

לשמוע נביחות בלי הפסקה, להרגיש שכל טריקה קטנה בדלת או רעש מהחלון משבשים את השקט בבית – זה מתיש, מתסכל, ולפעמים פשוט גורם להרגיש שאין פתרון.

אתם לא צריכים להמשיך להתמודד עם הלחץ הזה לבד.

הקורס הזה נבנה בדיוק עבורכם – כדי להחזיר לכם את השקט ולהפוך את הכלב שלכם לרגוע ושליו יותר.

ההזדמנות לשינוי מתחילה עכשיו:

הנחה של 100 מחכה לך עכשיו, המחיר יעלה בהמשך בהדרגה.

אל תתנו לתסכול להמשיך לנהל אתכם. זה הזמן לקחת שליטה.

הצטרפו עכשיו ותתחילו בדרך לשקט בבית.

כתבו בתגובות "אני רוצה בית שקט" ואצרף את הקישור.

באהבה גדולה,

גיא.

  הקורס שיעזור לך להפחית את נביחות הכלב בבית באמצעות תרגילים ממוקדים ויעילים, שיקנו לו שקט ורוגע ויהפכו את החיים איתו לנעימים ושלווים יותר.

08/11/2024

תמיד אמרתי לעצמי,

שאם יותר בעלי כלבים היו מכירים את הנושא הזה, אז היה להם קל יותר להבין ולאלף את הכלבים שלהם.

באופן משונה שכזה, קוראים לנושא -

ה- ABC של התנהגות

(ולא רק של כלבים!).

Antecedent - אירוע/גירוי מקדים.

Behavior - התנהגות.

Consequence - תוצאה (חיזוק, עונש או התעלמות).

זה נראה כך:

A ---> B ---> C



כלומר, לכל התנהגות יש אירוע שקדם לה שהצית אותה.

אין התנהגות ללא אירוע מקדים.
ולכל התנהגות יש תוצאה,

שיכולה להיות אחת מ-3 אופציות:

1. חיזוק יעודד את ההתנהגות.

2. עונש ידכא אותה (לא יכחיד!).

3. התעלמות תדכא או תעודד.

בפעם הראשונה שלמדתי את הנושא נדלקתי!

כי זה אומר, שאם אזהה כמה שיותר אירועים מקדימים להתנהגויות לא רצויות אוכל לנתב את הכלב להתנהגות רצויה.

בלי שהוא יתרגל את ההתנהגות הלא רצויה.

אבל זה לא הקטע הכי מעניין.

קחו את ה-ABC ועכשיו

תוסיפו עוד ABC,

ועוד ABC ונוצרת לכם

שרשרת התנהגות.

מה שאומר,

שאין כזה דבר התנהגות אחת.

תמיד תהיה שרשרת/רצף של התנהגויות.

כלומר, אם אני רוצה להבין למה הכלב שלי התנהג בצורה מסויימת אז לא מספיק לזהות את האירוע המקדים להתנהגות אלא אני צריך לזהות גם את ההתנהגויות שקדמו להתנהגות.

הנה דוגמה שיהיה קל להבין.

נניח ויש לכם גור, והוא עכשיו מתעורר משינה ומתחיל להסתובב בבית.

אחרי מספר דקות הוא בא לנשוך אתכם ואתם מסיטים אותו למשהו אחר.

הוא נושך את החפץ דקה או שתיים וקם ללעוס את הרגל של הכיסא.

אמרתם לו שיפסיק והחזרתם אותו לחפץ.

הוא מתעסק חצי דקה בחפץ וחוזר להסתובב.

אחרי דקה עושה פיפי מולכם.

אם תנסו ללמוד לזהות מתי הגור עומד לעשות פיפי בבית רק לפי ההתנהגות האחרונה שלו אין לכם סיכוי להבין.

אבל אם תלכו אחורה ברצף ההתנהגויות שלו, תזהו בקלות שאם הוא אחרי שינה ומסתובב בבית בחוסר שקט זה אומר שהוא צריך להשתין.

חושבים שזה פשוט להבנה?

תתפלאו כמה בתים שמגדלים גורים לומדים על זה בפעם הראשונה ממני.

לפעמים הגור אצלם כבר חודשיים והם טרם עשו את החיבור בין הליכה חסרת שקט בבית לפיפי.

בשפה המקצועית של המאלפים קוראים לנושא הזה -

"שרשראות התנהגות".

כלומר, אין התנהגות אחת.

זו תמיד תהיה שרשרת.

לא נבין את השרשרת,

לא נבין מה הוביל את הכלב להתנהגות מסויימת.

לא נבין מה הוביל את הכלב להתנהגות,

לא נוכל לקטוע אותה בלי ענישה.

אולי יפתיע אתכם, אבל הנושא הזה בקושי נלמד בבתי ספר להכשרת מאלפים.

אותי לא לימדו. למדתי לבד.

היום, גישת הטיפול שלי מבוססת על הרעיון של שרשרת התנהגות.

אני תמיד מלמד בעלי כלבים לזהות את השרשרת ההתנהגותית של הכלבים שלהם כדי שהם יוכלו להבין אותם טוב יותר ובמקום לחכות שהכלב יתנהג באופן לא רצוי כדי להגיב כלפיו,

אני מלמד לזהות כמה שיותר זמן מראש מה הוא עומד לעשות ולנתב להתנהגות רצויה אחרת.

ככה אנחנו "מאלפים את המוח".

אנחנו יוצרים חיווטים חדשים במוח שיובילו להתנהגויות חדשות.

היום בבוקר עלה פרק חדש בפודקאסט "מחשבות של כלב" וכולו עוסק בנושא המרתק הזה שיכול להיות טריקי להבנה,

לכן, לאורך כל הפרק אני מביא מלא דוגמאות שימחישו את הנושא ויקלו עליכם להבין אותו.

מי שרוצה לקחת את ההבנה הכלבית שלו לרמה הבאה,

לרמת מאלפים מומחים,

ירצה להקשיב לפרק הזה.

פרק 169 | ה- ABC של התנהגות כלבית, פרק שייקח את ההבנה הכלבית שלך לרמה הבאה.

קישור בתגובות.

האזנה נעימה!

05/11/2024

הרבה לא מודעים לצד האפל של תחום האילוף.

רוב בעלי הכלבים מאמינים בלב שלם (ותמים), שכל מאלף בהכרח אוהב כלבים ותמיד יבחר בדרך שהכי טובה לכלב ולא הכי טובה לעצמו.

ובצדק, למה שאדם יכנס לתחום אם אין לו אהבה לכלבים?

שאלה טובה.

אבל תחום האילוף מכיל בתוכו פן שאין באף תחום אחר בארץ,

היעדר חוק ברור למה נחשב התעללות בכלב (או בחיה),

והכי גרוע, היעדר אכיפה מוחלט על אלה שכבר הורשעו אם ע"י הציבור או ע"י המשטרה.

פה נכנס ה - Dark Side של התחום.

אני מתקשה להאמין, שאדם שמחליט להיות מאלף,
(מתנצל, עומד לבוא תיאור לא נעים לקריאה),

פוגש כלב חרדתי וטראומתי שנובח בהיסטריה מפחד על אנשים,

והדבר הראשון שהוא עושה לו, זה לקחת רצועה ולתלות אותו באוויר עד שהוא מחרבן ומשתין על עצמו מול כל בני הבית.

ובזמן הזה, הוא מסביר לבני הבית, שאין ברירה וזו הדרך היחידה.

לא תצליחו לשכנע אותי שזה אדם אוהב כלבים.

יותר אדם שאוהב כוח ושליטה ומצא דרך חוקית לבטא אותה.

אני מתקשה להאמין, שמאלף שאוהב כלבים באמת,

יכנס לבית של כלב, שתוקף אורחים ואת בני הבית על בסיס קבוע,

יתגרה בו בכוונה כדי שיתקוף אותו,

ואז יבעט בו לעיני בני המשפחה, מבלי בכלל להגיד להם מה עומד לקרות,

ושוב הטענה שכולה נוטפת Dark Side,

"אין ברירה, זו הדרך היחידה".

ריח של מחנות ה Tough Love באמריקה.

אין דרך שאפשר לשכנע אותי שמדובר על אנשים שאהבה למקצוע, לכלבים ולאנשים מגדלים אותם היא נר לרגלם בעבודה.

במדינה כמו בריטניה, דנמרק, שבדיה, ארה"ב ועוד המאלפים כאלה יעמדו למשפט ואם יורשעו תישלל מהם היכולת לעבוד כמאלפים.

הנה דוגמה למאלפת שהחליטה בגלל העצבים שלה, לתלות כלב מסכן באוויר, רק כי הוא לא הקשיב לה.

המזל של הכלב, שעובד אחר של מתקן האילוף, ראה וצילם את המאלפת תולה את הכלב באוויר, ושלח לבעלים שמיד הגישה תלונה.

(סליחה, תמונה קשה, הסיבה שלא רואים כלב בבירור, היא כי הוא באוויר).

פה בארץ, אין חוק ואין דיין.

המאלף שיכנס אליכם בדלת, תיאורטית, יכול לעשות מה שהוא רוצה לכלב שלכם, כי אין חוק שיעצור אותו.

מקסימום, יהיה לא נעים אם תחליטו להעיף אותו מהבית, ושם זה יגמר.

הכל מתחיל בהיעדר הסדרה של התחום מטעם המדינה וכל אדם יכול להיות מאלף כלבים.

גם את או אתה, מחר, רק תכריזו שאתם מאלפים ותפתחו עוסק פטור והופ,

אתם בביזנס.

למה אני כותב לכם על זה?

סיפרתי לכם לפני מספר שבועות על מקרה חדש שאני מטפל בו,

על כלב שתוקף את בני הבית ושיטת הטיפול של המאלף הייתה,

תחזיקו חזק,

לגרום לכלב לתקוף את בני הבית כדי להעניש אותו!

רק לכתוב את זה גורם לי לרעד של עצבים בגוף.

והנה אנחנו, בשיעור עם אותו כלב,

מתרגלים מצבים שהכלב תוקף בהם ברגיל,

מתכננים איך לביים את הסיטואציה,

מנתחים שפת גוף, משתמשים בחיזוקים משמעותיים,

ומסיימים שיעור עם אפס תקיפות והמון למידה של הכלב.

כולל לקחת לו עצם שהוא התאבסס עליה ולא היה מוכן לשחרר.

בלי שהוא נתן איום אחד ומרצון ויתר על העצם.

היום, לא פחות מאשר בעבר,

אתם חייבים לוודא טוב טוב לגבי הערכים והקווים האדומים של המאלף/ת שאתם בוחרים לעבוד איתם.

תשאלו שאלות כמו:

1. מהם הקווים האדומים שלך בתור מאלף? - מה לא תעשה לעולם לכלב?

2. האם אתה נוטה לבעוט או להכות או להצליף בכלב או לתלות אותו מהקולר בשם האילוף?

3. מהם האביזרים שאתה משתמש בהם באילוף?

4. האם אנחנו נשתמש בחטיפים לאורך האילוף?

5. האם היית משתמש בשיטות שלך על עצמך?

זה לא מספיק שקיבלתם המלצה חמה.

זה לא מספיק שהמאלף נראה מדהים ברשתות החברתיות ומצייר את עצמו כחיובי מאוד ואז נכנס אליכם הבייתה ומציע רק פתרונות אלימים וכוחניים.

תתחילו לשאול את המאלפים שאלות קשות על הגישה שלהם ותוודאו שהתשובות מתאימות לכם לפני שהם נוגעים בכלב.

אם בא לך להעמיק עוד יותר בנושא, אני מזמין אותך להקשיב לפרק:

פרק 52 | איך לבחור את המאלף/ת שלך בתחום שהוא פרוץ וחסר פיקוח?

(קישור בתגובות).

אני אמשיך לדבר בשביל הכלב שלך ולומר את הדברים שהוא היה רוצה לומר לך,

זו השליחות שלי פה, זו הסיבה שאני עובד עם כלבים.

באהבה,

גיא.

02/11/2024

"אם תיתן לכלב שלך יותר מידיי חופש ועצמאות הוא ישלוט עליך"!

אחד המשפטים הכי נפוצים שתשמעו ממאלפים שדוגלים בתיאוריית הלהקה.

מה זה "יותר מידיי"? – איך בכלל אפשר למדוד משהו כזה?

זה בעצם לומר לך, במילים אחרות, סגו של מכבסת מילים,

אל תיתן לכלב שלך חופש ועצמאות כי אין לך שום דרך לדעת מתי אתה עובר למחוזות ה"יותר מידיי".

אני אמחיש לכם את הנושא בדוגמה.

השבוע פגשתי כלבה מתוקה ממש, שמש, מפחדת מאוד מאנשים זרים, נרתעת כאשר מנסים ללטף אותה ובתוך הבית היא יכולה לנבוח על אורחים בלי סוף.

שמש לא יודעת לעצור את עצמה ברגע שהיא מתחילה לנבוח.

היא בכלל לא למדה להיות עצמאית, אוטונומית, כאשר יש אורחים שכ"כ קרובים אליה.

במשך החצי שנה האחרונה, הזוג שמגדל אותה פעל לפי הנחיות מאוד פשוטות בנוגע לאורחים:

* תקבלו אורחים בדלת.
* אם היא נובחת תתקנו אותה (כלומר, להעניש).
* תשאירו אותה על רצועה ואם היא נובחת שוב לתקן שוב.

אם אתם לא מוצאים בהנחיות האלה בעיות קשות, תשאלו את עצמיכם את השאלות הבאות:

1. איך הכלבה תעשה קישור חיובי לאורחים אם היא פוגשת אותם בשיא העוררות שלה ועוד מקבלת תיקונים?

2. איך הכלבה תקשר רוגע ושלווה לנוכחות אורחים אם התיקונים ממשיכים גם אחרי הכניסה ואין בכלל שימוש בחיזוקים?

3. אם הכלבה כל הזמן על רצועה ותחת שליטה, איך היא תלמד לווסת את עצמה?

הרבה מאלפים לא יודו בעובדה, שהם מפחדים לתת יותר שליטה ועצמאות לכלב.
בגלל שהם שבויים במשפט שכתבתי למעלה.

בואו נבחן אם אפשר לתת לשמש יותר עצמאות במפגש איתי ונראה מה קרה לאורך המפגש.

כמובן, שהמפגש הראשון איתי התקיים למטה, מחוץ לבית, בשילוב טיול קצר.

ראיתי שהכלבה בכלל לא תוקפנית, לא מחפשת ליזום התנהגות תוקפנית בכלל,
אז עלינו הבייתה דיי מהר.

נכנסו הבייתה בשילוב טכניקות להתנייה חיובית.

והפלא ופלא, (או שלא),
שמש לא נבחה פיפס אחד במשך 10 דקות.

החשבון פשוט:

כלבה לא תוקפנית + מסוגלת להירגע עם חטיפים + יודעת להתפקס על הבעלים = יכולה להיות חופשייה מהרצועה.

הרצועה ירדה!
מתח השתרר בחדר.
מה יקרה עכשיו?
רוצה להמר...?
נבחה או לא נבחה?
ברור שנבחה!!
הטיפול נכשל, סגרנו את השיעור, הלכתי הבייתה בראש מורכן.
סתם לא באמת 🙂

היא נבחה, כי היא לא מכירה שום התנהגות אחרת.

זה ההרגל שלה והיא מעולם לא קיבלה עצמאות מול אורחים ללא תיקונים או ענישה וזו ממש פעם ראשונה שהיא לא קיבלה תגובה לנביחות שלה.

המון כלבים, שחוו ענישה בעבר, ברגע שמסירים מהם את הקולר המעניש יחד עם התיקון, לא יודעים מה לעשות עם עצמם.

הם מיד חוזרים להרגלים הישנים שלהם, ואז מבינים שהענישה טיפלה רק בסימפטום (=הנביחה) ולא ברגש שמוביל לנביחה (=פחד).

אז אלה הפעולות שעשינו כדי ללמד את שמש שיש לה יותר עצמאות והיא יכולה גם לבחור ברוגע:

1. תגמלנו אותה במספר רב של הזדמנויות שהיא הפסיקה מיוזמתה לנבוח עליי ולהתפקס על אחד מבני הזוג.

2. כאשר היא לא הצליחה לעצור, קראנו לה ועזרנו לה לעצור ואז תגמלנו אותה על שיתוף פעולה.

3. אפשרנו לה להסתובב חופשיה בבית ללא מגבלה עד סוף השיעור, ככה שהיא תוכל להתקרב אליי ולחוות ביטחון כשהיא מתקרבת.

4. עזרנו לה להפסיק לנבוח על רעשים מחוץ לדלת, כי קשה לה שם, שלא תתחמם יותר מידיי בגלל עומס טריגרים.

אלה התוצאות של השיעור:

שמש נבחה משמעותית פחות בשיעור עם אדם זר, אני, כאשר היא הייתה חופשיה, מתוגמלת והסביבה הייתה רגועה כלפיה, מאשר בפעמים שהייתה יותר תחת שליטה ומשמעת הדוקה.

ברור, שאם מדובר על כלב שמסוגל לנשוך הוא לא ירד מרצועה אבל גם אז, יש מספיק דרכים לתת לו יותר עצמאות ולהוריד את התיקונים, אם יש.

מה אני מנסה לומר לכם פה,

אני לא רוצה להיות השוטר של הכלבים שלי עד סוף ימי חייהם.

אני שואף ללמד אותם מהי ההתנהגות הכי טובה בכל סיטואציה ואני רוצה לראות אותם בוחרים בה בעצמם מבלי שאני אגיד.

דוגמה נפוצה אצל רובכם, ישיבה לפני יציאה מהבית מבלי שצריך להגיד לכלב לשבת כבר, הוא עשה קישור בין התנהגות (ישיבה) לסיטואציה (רצועה עליו מול הדלת).

אני שואף לאמן כלבים, כך שאני לא צריך להגיד להם מה לעשות כל הזמן.

אני רוצה שהם יהיו מסוגלים לזהות את המצב בו הם נמצאים, ויקשרו אליו התנהגות מסויימת ויעשו אותה בלי שאמרתי.

אני רוצה כלבים עצמאיים.

במצבים שהם לא מסוגלים לקחת החלטות טובות על בסיס קבוע אז אני אתערב ואכוון אותם.

אתם גם מלמדים את הכלבים שלכם להיות עצמאיים, למשל, כשהם נשארים לבד.
לפחות, רובכם.

אבל פה הקאצ',

כאשר מדובר על פתרון בעיות התנהגות, במיוחד, תוקפנות וריאקטיביות,
מעט מאוד מאלפים יעבדו בשיטות שמלמדות את הכלב לקבל החלטות טובות ובהמשך להיות יותר עצמאי מול הטריגר.

למשל, לראות כלב שהיה מתפרץ עליו בעבר ועכשיו הוא יודע להסתכל הצידה או לרחרח משהו בצד בלי שתגידו לו.

אני אומר בצורה ברורה,

חשוב וצריך ללמד כלבים להיות יותר ויותר עצמאיים במצבים שהם מסוגלים לקבל החלטות טובות על בסיס קבוע.

חשוב מאוד לקחת מנהיגות ולכוון אותם במצבים שהם לא מקבלים החלטות טובות.

אנחנו רוצים שהחלק העצמאי יהיה הרוב, כדי להפסיק להיות השוטרים של הכלבים שלנו.
מה דעתך?

האם נכון לאפשר לכלב להיות מאוד עצמאי או שיותר מתאימה לך הגישה של "אם תיתן לכלב שלך יותר מידיי חופש ועצמאות הוא ישלוט עליך"?

אשמח לשמוע בתגובות.

אגב, עשיתי 2 פרקים על תוקפנות לאורחים בפודקאסט ששינו לאנשים את החיים מקצה לקצה בלי שבכלל פגשתי אותם, פרקים 43 ו-45.

קישורים בתגובות.

באהבה,
גיא.

01/11/2024

בהמשך לסרטון (שעכשיו קרוב ל 300,000 צפיות בפייסבוק) על שפת הגוף של הכלב שהובילה לנשיכה שהפתיעה את רוב הצופים הנה ההמשך.

בסרטון הזה אני מסביר על שפת הגוף של הגבר ואיך היא תרמה לתחושת האיום של הכלב מפניו ומה הוא היה צריך לעשות אחרת.

סרטון ארוך אבל כזה ששווה כל רגע וילמד אתכם בדיוק מנה להימנע כדי לא לקבל ביס.

מה הייתם מוסיפים להסבר שלי?
אשמח לשמוע בתגובות.

#אילוף #אילוףחיובי #אילוףכלבים #פודקאסט #גורים #כלברגיש #כלבתוקפן #כלבריאקטיבי #כלביםבישראל #כלבים #כלב #כלביםזהמשפחה #כלביםזהאהבה

31/10/2024

גאודי היה יכול להיות מאלף מעולה, לדעתי,
על הקשר שבין גאודי, הארכיטקט הגאוני לבין אילוף.
---------

רציתי לכתוב לך על דיוק ותזמון באילוף ועד כמה הם חשובים,

כי חוסר דיוק בתזמון הורג לך את האילוף.

ופתאום נזכרתי בגאודי,

הארכיטקט המפורסם שעיצב את הקתדרלה בברצלונה.

ביקרתי שם לפני מספר שנים, וגם בבית שלו, ונדהמתי מהרהיטים שלו לא פחות מהקתדרלה!

לא ידעתי שגאודי גם עיצב רהיטים בצורה סופר ייחודית ושונה מכל מה שאתם מכירים, מבטיח לכם (בהמשך יש תמונה להמחשה).

מיד כאשר נכנסים לבית שלו רואים רהיטים מהוקצעים, מסותתים בעץ ברמת גימור שמוכיחה את הכישרון של היוצר ומשרים תחושה של השתאות מהמתבונן.

זה ממשיך בתחושה הראשונית של נוחות כאשר מתיישבים על הספסל שהוא עיצב.

תבינו רגע, ספסל עץ, ללא ריפוד בכלל, והרגשתי כאילו אני יושב על ספסל מרופד והיה לי נוח. ממש!

לא נוח לי על ספסלים קשיחים, אין מספיק ריפוד בגוף שלי.

הדיוק הוא שתפס אותי כמרכיב עיקרי (לא היחידי) בתחושת הנוחות הטבעית שלי.

דיוק למעשה, הוא אחד העקרונות הכי חשובים באילוף.

בלעדיו הכלב יבין דברים אחרים ממה שהתכוונו ללמד ואם נחזור על אותו אי-דיוק שוב ושוב אז נקבל כלב שחוזר שוב ושוב על אותה טעות.

לא משנה כמה חיזוקים או תיקונים תתנו לכלב, אם אין דיוק אין אילוף עם תוצאות.

למה אני מספר לכם את זה?

אתמול הגעתי לשיעור וכבר בהתחלה שמתי לב שהבחור מאוד לא מדוייק והתזמון שלו מאוד מאוחר.

יש לו כלבה מאוד ריאקטיבית, מאוד מהירה בתגובה והוא צריך להיות חד כתער כדי להגיב לפניה.

וזה אפשרי!

אחרי 10 דקות בחוץ, הרבה התפרצויות שאת רובן היה אפשר למנוע, הבנתי שאם נמשיך ככה לא נרוויח שום דבר מהשיעור ואולי אפילו נגרום לנזק לימים הקרובים.

אז חזרנו הבייתה לעבוד על הדיוק והתזמון של הבחור במקום לעבוד עם הכלבה.

אם הבעיה היא בתזמון לקוי מצידכם לא יעזור כמה תאמנו את הכלב.

ופה התפקיד של המאלף להראות לכם איפה אתם מאחרים בתגובה כדי לתקן את זה במיידי.

תגובה מאוחרת שלכם באופן עקבי למשך תקופה תגרור תוצאה הפוכה או שונה ממה שרציתם.

ניקח דוגמה נפוצה.

אחד התרגילים שאני משתמש בהם הכי הרבה בתחילת תהליכים עם כלבים ריאקטיבים נקרא - "פרס בהפתעה".

אני גם מלמד אותו בקורס "ג'נטל ליד".

בתרגיל הזה אנחנו גם מקשרים אירוע חיובי לטריגר, גם מסיחים את הכלב וגם מונעים ממנו להתפרץ ברוב המקרים ובכך מונעים תרגול של ההתפרצויות.

הרבה לקוחות, שרק לומדים את התרגיל, ועדיין לא מיומנים מספיק לשים לב לסביבה ולכלב שלהם,

נוטים לעשת את התרגיל אחרי שהכלב התפרץ.

כלומר, הם יתחילו להאכיל את הכלב אחרי ההתפרצות וזה לא טוב.

אומנם הכלב מפסיק את ההתפרצות ברוב המקרים אבל ברור לכל אחד שזו לא התוצאה הרצויה.

ברגע שאני רואה דבר כזה אני עוצר את השיעור ואנחנו נמצא מקום שבו אפשר לתרגל מתחת לסף של הכלב ונתאמן רק על התזמון של הבנאדם.

הלקוחות חייבים לבצע את התרגיל בתזמון שלי אפילו לפניי, אבל לא אחריי.


Practice makes BETTER.
ואתמול עשינו את אותו הדבר רק בבית, כדי להקל על הכלבה.

התרגיל היה פשוט, לקשר את ההופעה שלי מתוך המסדרון לאוכל.

תרגיל קישור אירוע חיובי לטריגר מאוד בסיסי, אגב.

בהדרגה הוספנו עוד הסחות, כמו הליכה אם מקל, רקיעות ברגליים, הליכה יותר מהירה ועוד.

עד סוף התרגול, התזמון של הבחור היה מושלם.

מדהים מה אימון של חצי שעה רק על דיוק בתזמון יכול לעשות.

מה שיותר מדהים, היה לראות את המבט על הכלבה, היא כאילו אמרה -

"אהההה! עכשיו הבנתי מה אתם מנסים לעשות!"

זו כלבה שיכולה לנשוך אנשים בבית ועדיין לא קיבלה אותי.

אחרי התרגול היא נשכבה לידי בספה ונרדמה בפעם הראשונה.

זה עד כמה התרגול היה יעיל.

אתם יכולים לתרגל דיוק בתזמון בפארקים, אלה המקומות הכי טובים.

הטריגרים יכולים להיות רחוקים, הכלב מתחת לסף התגובה ואתם יכולים לדייק את התזמון שלכם.

מבחינתי, דיוק בתזמון הוא כמו הדיוק בעיצוב של הספסל שבנה גאודי.

כמו שאני התיישבתי ואמרתי לעצמי, "אההה, זה נוח! אני מבין למה הוא עיצב ככה".

אני רוצה שהכלב יגיד, "אהההה, הבנתי אותך, אני מרגיש יותר בנוח מולך הטריגרים עכשיו".

עד כמה אתם מדוייקים באילוף? - הכלב יגיד לכם לפי ההתנהגות שלו :)

ביום שישי יעלה פרק חדש בפודקאסט, "מחשובת של כלב", בנושא סופר מעניין שרציתי לדבר עליו בפרק האחרון ולא יצא - "שרשראות התנהגות".

להאזנה לפרק לבחירתכם כנסו לקישור בתגובות.

באהבה,

גיא.

(תיכף אני מקשר את הסיפור לאילוף).

הכל קשור לארגונומיות שיא.

והחלק שעליו יושבים מעוצב כולו בשקעים שמתאימים בדיוק לתחת האנושי.

משענת הגב אותו דבר, מעוצבת עם שקע קטן כך שהגב יוכל להיכנס אליו במקום שנרגיש את עמוד השדרה נלחץ על משענת קשיחה וישרה.

והחלק העליון של המשענת, הוא בכלל להיט.

לכל אורכו תמצאו שקעים שמיועדים להנחת היד בשיא הנוחות, כי הם מעוצבים בדיוק לפי הצורה שבה היד מונחת על המשענת מלמעלה.

אני זוכר עד היום איך התיישבתי על הספסל וכל מה שעבר לי בראש זה -

"וואו הבנאדם היה מדוייק להפליא, זה פאקינג נוח".