23/06/2024
"אוף למה הכלב שלי לא מקשיב??"
"כלב עקשן!!" "הוא מקשיב רק מתי שבא לו!"
מכירים את התחושה? יכול להיות שגם אמרתם את המשפטים האלה ממש.
אבל בואו רגע נשנה אותם בסדר?
"לכלב שלי ממש קשה עכשיו" "הכלב שלי רגיש"
"הכלב שלי מסוגל לX כשהוא לא מוצף"
מרגיש שונה נכון? אבל כנראה שנגעתי באותן סיטואציות.
רק עם נקודת מבט שונה. נקודת מבט של ביחד.
מגיל צעיר שמעתי שהכלב צריך להקשיב לנו, להתאקלם לדרך החיים שלנו, לעשות מה שאנחנו מצפים ממנו.
ואתם יודעים מה? זה התחיל לחלחל בצורה לא נכונה.
כי מהר מאוד אני לקחתי את התפקיד הזה. של להקשיב, להתאקלם, לא להראות קושי, לאף אחד לא אכפת. הסביבה רוצה ממני להתאים לסיטואציה.
לסביבה לא אכפת שקשה לי. רק שאתנהג כמו שצריך.
נכון, אני לא כלב, אבל בתור ילדה המסר הזה מאוד ברור.
ואני רואה אותו כצופה מהצד גם לכלבים וגם לילדים ואני רוצה לשאול אתכם,
האם זה הקשר שאתם רוצים?
ברור שלפעמים אני חייבת שהכלבה שלי תקשיב כשאני אומרת לה לחכות לפני מעבר חצייה, או להגיע אליי כשיש כלב שאני יודעת שילחיץ אותה,
אבל מה בעצם שונה פה?
אני לא מחפשת ממנה הקשבה לשם ההקשבה, אני דואגת לה!
לא מעניין אותי שהכלבה שלי תעשה טריקים ורגלי מדוגם, וזה גם משהו שאני מבהירה בפני כל לקוחותי,
אני באה ללמד אתכם להיות החברים הכי טובים של הכלב שלכם.
אני רוצה להפוך את הקשר המדהים הזה טוב לכל הצדדים, ואני עושה את זה בכך שאני מראה לכם מה הכלב צריך.
כלב ריאקטיבי צריך סביבה פחותת גירויים,
כלב גרגרן צריך ללמד איפוק ולפתח קשר בריא עם אוכל (מערכת עיכול משפיעה כל כך על ההתנהגות)
כלב תלותי צריך עזרה לפתח עצמאות.
ואז מאוד מהר המשפטים האלה של "הוא עקשן" הופכים ל"היה לו קשה היום"
ואתם יודעים למה זה טוב? כי כשאנחנו יודעים מה הם צריכים אנחנו יודעים איך לעזור להם.
ואז אנחנו מקבלים שיתוף פעולה, אנחנו מקבלים יצור חי (כן כן זה ככה גם עם חתולים) שרוצה להקשיב, שנהנה לדבר איתנו, אנחנו מקבלים שפה משותפת שהיא רק שלנו בעולם המדהים שבנינו לנו.
אז במקום "כלב עקשן"
מה אתם יכולים להגיד על הכלב שלכם?