11/09/2021
מחר ב-20:00 וובינר גורים! יאיייי! (לינק למטה אם עוד לא נרשמתם) ובינתיים...
: גור, אתה עושה לי דווקא?
הגור הגיע הביתה וכל המציאות שלו משתנה. הוא נפרד מהמקום שבו הרגיש עטוף ע"י החיבוק של השגר ושל אמא (או המטפלים בעמותה), והגיע למקום לא מוכר שעלול להיות גם מאיים. הציפייה של הרבה בעלי כלבים היא שהגור יסתדר במציאות החדשה מהר מאוד, אבל (כמו ביום הראשון ללימודים או עבודה חדשה), הסביבה מאתגרת ומוצפת במידע, הרגשות משתוללים, והוא רק תינוק!
כלבים עושים את הדבר שהכי משתלם ונעים להם באותו הרגע, ונמנעים מהדבר המפחיד והמכאיב. אם יש אוכל השולחן, הם יקפצו עליו, ואם המגע של אדם זר לא נעים להם, הם עלולים לנשוך. אם אתם רוצים שהכלב ישכב רגוע לידכם בזמן שאתם אוכלים אוכל שמריח מדהים, אתם צריכים ללמד אותו לעשות את זה ואז לתרגל את זה שוב ושוב. עד שלא עשיתם את זה, והמון מזה, אין שום סיבה לכעוס או להתאכזב כי הוא ממש לא עושה לכם דווקא.
מיומנות מורכבות יותר, כמו לא למשוך ברצועה, צריך לתרגל אפילו יותר. הרי בכל פעם שאתם מטיילים עם רצועה אתם בעצם דורשים מהגור להתאפק מחדש מול גירויים, לסמוך עליכם מול איומים, להכיל סיטואציות מרגשות וברוב המקרים גם להאט את הקצב הטבעי שלהם (נכון, גם אתם לא עושים דווקא, אבל אתם הולכים מזה לאטטטט).
זה הזמן לפתח ציפיות ריאליות שתואמות את השלב ההתפתחותי, היכולות, וכמובן גם את כמות ההשקעה והידע שלכם כמאלפים. כך תמנעו מעצמכם תסכול, ורק תחזקו את הקשר עם הכלבים!
