זהבה חפץ לוי - טיפול אלטרנטיבי משולב לסוסים

  • Home
  • זהבה חפץ לוי - טיפול אלטרנטיבי משולב לסוסים

זהבה חפץ לוי - טיפול אלטרנטיבי משולב לסוסים לראשונה בישראל, Equine Touch טיפול הוליסטי לסוסים,
לתמיכה בת
(4)

זהבה חפץ לוי
רכבה על סוסים שנים רבות כתחביב, בעלת תעודת מדריך רכיבה בשיטה מערבית,
בוגרת הקורס הבסיסי ב Horsemanship של מונטי רוברטס
כיום:
מטפלת מוסמכת בשיטת Equine Touch חברה בארגון הבינלאומי, סניף אנגליה.
מטפלת מוסמכת באקופרסורה, בוגרת התוכנית הבינלאומית של ארגון Tallgrass Animal Acupressure Institute להכשרת מטפלים בטכניקת אקופרסורה (Acupressure practitioner) בהתאם לעקרונות הרפואה הסינית המס

ורתית (TCM)
השתלמה ב Equine Taping – הקלה על כאב בעזרת סרט אלסטי דביק
Red Light Therapy - שימוש ב"פנס" הפוטוני פרי פיתוחו של Dr. Brian Mclaren מחלוצי השימוש באנרגיית האור לצרכים תראפויטיים
יעוץ תזונתי – בוגרת קורס NRC Plus בהנחייתה של Eleanor M. Kellon V.M.D. קורס ליבה בתזונת סוסים על בסיס המלצות המועצה הלאומית האמריקאית למחקר
מטפלת בסוסים ויועצת לבעלי סוסים, עובדת בשיתוף עם וטרינרים, מפרזלים ומטפלים בתחום.

ברוכים הבאים לדף
אשמח שתשתפו אותו הלאה עם אנשי מקצוע בתחום ובעלי סוסים

זהו מאמר מתוך הבלוג The Naturally Healthy Horse הסוקר את הספר Insight to Equus של דר' תומס טסקי (Tomas Teskey, DVM) וטרי...
02/11/2019

זהו מאמר מתוך הבלוג The Naturally Healthy Horse הסוקר את הספר Insight to Equus של דר' תומס טסקי (Tomas Teskey, DVM) וטרינר שהתמחה ברפואת שיניים וטילוף לסוסים, כותבת הסקירה קיבצה רשימה של מה שהיא תפסה כמשפטי המפתח מתוך הספר. אחרי שקראתי קצת יותר לעומק על האיש, פועלו ונסיונו מצאתי לנכון לתרגם (באופן חופשי) חלק מהם

1) האפשרות לנוע מגינה כמעט מפני כל מחלה שאנחנו רואים בעוד שחוסר בתנועה גורם או מחמיר כמעט כל מחלה, יש לאפשר לסוסים להיות בתנועה כל הזמן, אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא.

2) כל אחד מחלקי הפרסה של הסוס שנמצאים בגובה הקרקע מותאמים היטב לשאת משקל, נהנים לשאת משקל וצריכים לשאת משקל.

3) סוכרים ועמילנים ממקור פחמימתי הם האשמים הגדולים ביותר בהרס פרסות וגורמים לסדרה של בעיות הורמונליות בגוף כולו.

4) "נעלי מתכת" בין כף הרגל לאדמה מנתקות את הקשר בין הטלף לקרקע ומביאות באיטיות אך בבטחה להתפתחותן של מחלות, תמיד! ללא יוצא מן הכלל!

5) שימוש בפרזול, תרופות רפואיות, זריקות או ניתוחים כאמצעי ל"ריפוי" של סוסים, פוגע ללא הרף בפוטנציאל הריפוי המקסימלי, אלו שיטות "ריפוי"
שפותחו ע"י בני אדם מתוך ראייה קצרת טווח וחד צדדית וכולן מנוגדות ללא יוצא מן הכלל לדרך בה הגוף מסוגל לזהות ולתקן חוסר איזון או מחלה.

6) מנעלים מגינים באמת על הפרסות, בעוד ש"נעלי מפלדה" (פרזול) רק מציעות אשליה של הגנה..”

7) תנו תמיד לבעלי החיים "ליהנות מהספק" וחפשו קודם כל סיבות פיזיות לבעיות התנהגותיות...

8) שהיה קבועה בתאי אורווה היא הסיבה העיקרית למגפת ה"סוסים שסובלים מכאבים בעקב" בעולמנו

9) אצל הסוס, כל לחץ מכל סוג שהוא - פיזי, רגשי, סביבתי ו / או תזונתי שיביא לעליה בייצור הקורטיזול (הסטרואיד של הגוף עצמו) בגופו, יעלה את הסיכון של הסוס לחלות בלמיניטיס!

10) מורסה (אבצס) היא דרך הטבעית של הגוף להתמודד עם רקמה מודלקת ו / או פגומה ע"י הבאת הרקמה הפגועה למצב נוזלי (מוגלה) והפרשתה החוצה מהגוף

11) בבתי ספר לווטרינריה משקיעים לעיתים פחות משבוע ללימוד תיאורטי ומעשי של רפואת שיניים לסוסים, בחלק מהם הלימוד תיאורטי בלבד ללא שלב מעשי.

12) אל תטעו! למראה השיניים והביצועים של הרופא שטיפל בהם יש קשר ישיר ובלתי ניתן להפרדה לאיך נראים ומתפקדים שאר חלקי הגוף."

13) וטרינרים שמתעניינים במיוחד ברפואת שיניים, שעסקו בנושא במשך מאות שעות בבית הספר, שנכחו במפגשים רבים ושונים של השתלמויות, שעובדים לצד רופאי שיניים לסוסים מבתי ספר שונים, שצברו ניסיון מעשי כשהכניסו את ידיהם לתוך מאות פיות של סוסים בשנה מתאימים יותר להתמודד ולסייע בהצלחה במקרים של בעיות שיניים.

14) פרוצדורה אחת יחידה כמו שיוף לצורך יצירת 'מושב למתג' יכולה להפחית את שטח הלעיסה ביותר מ-15%, להפחית את יכולת הלעיסה, לשנות את דרגת הלחץ של השיניים ולהביא לאובדן טונוס שרירים, תפקוד עצבי חריג וחוסר איזון פיזי של הגוף כולו.

15) שמתי לב, שהתפקוד של "שיני הלעיסה" שבצדי הלסת יהיה יעיל יותר וידרוש פחות תחזוקה קבועה כל זמן שהשיניים הקדמיות (incisors) יטופלו ויאוזנו בקביעות.

16) כל עוד נכפה על הסוס להמשיך לתפקד עם טלפיים ושיניים לא מאוזנים, נוכל לטפל בו באמצעות עיסוי, דיקור, לייזר, מגנטים, זריקות, ויברציות, טיפול קרניו סקרלי או פיזיותרפי, צמחי מרפא, הומאופתיה או תרופות אנטי דלקתיות כל כמה שנרצה ועדיין להישאר "תקועים" במצב של חוסר איזון בסיסי שרק יונצח ויוחמר בהדרגה.

17) בנושא הקשר בין חנק למתג - במהלך אימון, הפה של הסוס צריך להיות סגור ושפתיו 'חתומות' ((באופן טבעי!) במנח המאפשר קיום לחץ שלילי בתוך חלל הפה ובאזור הגרון האחורי מתחת לחיך הרך.

18) חשוב להיות זהירים ומודעים לכך שחיסון או חיסונים מרובים יכולים להכביד על גופם "המאותגר" של סוסים הסובלים מבעיות מטבוליות, הורמונליות ותזונתיות שנמצאים בתהליכי שיקום ולדחוף אותו "מעבר לקצה"

A couple months ago, I read the new book by Tomas Teskey, DVM–Insight to Equus: Holistic Veterinary Perspectives on Health and Healing. Having worked with Dr. Teskey some in the past, I knew the...

23/10/2019
10/10/2019

הבעיות הסמויות מהעין - למנוע! זה בדרך כלל קל (וזול) יותר מלתקן...
לעונת התחרויות השפעה משמעותית על שרירי הסוס, הגידים והרצועות. התנועות החוזרות ונשנות (בענף ספציפי) יכולות להתיש אחד או כמה מהמבנים הללו בדרך לחוסר קואורדינציה, ירידה בביצועים ופציעות.
הסוס נדרש למאמץ יתר בכל תחרות ועלול לסבול פעמים רבות מנזקים בלתי נראים אך לא בלתי מכאיבים!
הכאב מביא את גופו הביו מכאני של הסוס להגיב בשתי דרכים כשלכל אחת מהן שרשרת תוצאות בעייתית משלה:

1) השרירים והרקמות הרכות שמסביב לאזור הכואב מתכווצים ומתהדקים מתוך מטרה להפחית את תחושת הכאב ולסייע במניעת נזק נוסף. ובהמשך -
- כיווץ השרירים מסביב למקום הכואב מביא במקרים רבים לכיווץ יתר של שרירים אלו באופן קבוע והם יאבדו את היכולת לשוב ולהתארך לאורכם הרגיל.
- כששריר מסוים מתקצר באופן קבוע, השרירים המנוגדים לו יישארו במצב קבוע של מתיחת יתר
- שרירים שמוחזקים לאורך זמן במצב של מתיחת יתר ילכו ויחלשו עם הזמן ויהיו חשופים לנזקים ופציעות גם בזמן פעילות שגרתית (הסוס שמתחיל לצלוע בלי סיבה נראית לעין...)

2) פיצוי על הירידה בתפקוד באזור הכואב באמצעות מאמץ יתר באזורים אחרים (=פיצוי שרירי) ובהמשך -
- המבנים (שרירים/רצועות/גידים) שנמצאים במאמץ יתר קבוע מתעייפים ומתחילים לכאוב ולפתח מגבלות תנועה משלהם! זוהי תחילתה של תגובת שרשרת שתיצור בהמשך מספר גדול של בעיות במקומות שונים בגוף ("קורבנות"), כשלכל אחת מהן חתימת כאב משלה, וזאת בתוספת לכאב שנובע מהבעיה המקורית ("הפושע").
- כשמשהו כואב, גופו הביו מכאני של הסוס, מתמקד בו ומגיב אליו באופן אוטומטי ובלתי מודע כך שהיווצרות השרשרת היא בלתי נמנעת
- הכאב יכול להביא את הסוס לשנות את הדרך בה הוא נע במקצבים השונים ולגרום לאינספור פציעות אחרות.

אז איך מונעים? תומכים בשגרה בזמן שהכל נראה ומרגיש מצוין ולא רק אחרי שהבעיה כבר נראית לעין, מאפשרים לסוס לחזור לאיזון פיזי ונפשי בין התחרויות בעזרת טיפולים משלימים שיעזרו "לפרק" את הבעיות כשהן עדיין קטנות, יחזקו את גופו ואת יכולת ההתאוששות של המערכות השונות בדרך לעונה מוצלחת ומהנה לכם ולו.

הפוסטים הקודמים עסקו בגורמי הסיכון להתפתחות אולקוסים במע' העיכול של הסוס: - 2-3 ארוחות ביום עם פרקי צום ארוכים (נטולי מז...
18/03/2019

הפוסטים הקודמים עסקו בגורמי הסיכון להתפתחות אולקוסים במע' העיכול של הסוס:
- 2-3 ארוחות ביום עם פרקי צום ארוכים (נטולי מזון) ביניהן
- תזונה שמתבססת על מזון מעובד עשיר בעמילנים וסוכרים
- מצבי דחק (סטרס) ממושכים
- תרופות נון סטרואידיות נוגדות דלקת NSAID

רק שזה לא נגמר באולקוס, אצל סוסים שסבלו מאולקוס נמצאו מספר דפוסי נזק עקביים נוספים:

- כיווץ קבוע של רקמות החיבור (פאשיה – Fascia) והשרירים באזור הכתפיים והשכמות שמונע משרירים אלו להתארך ולהתקצר בהתאם לצורך = טווח התנועה של הכתפיים ושל הרגליים הקדמיות יצטמצם והתוצאה היא כאב "חדש" המתפתח לדפוס עקבי של תפקוד לקוי של אזור השכמות.

- ממצאים עקביים אחרים כוללים כאבים וטווחי תנועה מוגבלים של המפרקים בעמוד השדרה הגורמים לכאבים נוספים ולירידה ביכולת של הסוס להשתמש בגב באופן מיטבי.

- קבוצת שרירים נוספת וחשובה ביותר שנפגעת לעיתים קרובות במקרים של אולקוס היא קבוצת שרירי ה -Psoas (מבוטא So-As), קבוצה של 3 שרירים המהווים ביחד את אחד השרירים הגדולים והחזקים ביותר בגוף הסוס ותפקידה לייצב ולהגן על אזור חגורת האגן. אלו השרירים שיהיו מעורבים בדרך כלל במצבים של כאבי גב כרוניים (אצל בני אדם וסוסים כאחד) פגיעה בתפקודם תביא לפגיעה בתפקוד שרירי האגן והגב התחתון בצורה שתגרום בין היתר ל- "...כאב גב ישירות באזור שמתחת לחלק האחורי של האוכף..." (ד"ר ג'ויס הרמן)

לפגיעה בתפקוד של שרירי ה psoas השפעה ישירה על תנועתו של הסוס והוא יתקשה:
* להכניס את הרגל האחורית מתחת לגוף (Step under)
* להנמיך את האגן
* לעגל את הגב ו"להאסף" (To Collect)
* לצאת לקנטר ברגל נכונה – במקרים מסוימים יעבור לקרוס קנטר
* לפתח מהירות
* להרים את הרגל האחורית לניקוי פרסות או עבור המפרזל

אז איך הגענו מאולקוס לחוסר יכולת לצאת לקנטר ברגל נכונה? כיווץ השרירים הוא תגובה טבעית ובלתי נשלטת לכאב ומתרחשת באופן אוטומטי בניסיון לקבע את האזור הכואב ולצמצם עד כמה שניתן את תנועתו,
להזכירכם, כיווץ קבוע של שריר במקום מסוים אומר שהשריר האנטגוניסטי שמולו נמצא במתיחה קבועה שמשפיעה לרעה על שרירים נוספים שבסביבתו וכך הכאב המקומי הופך לחוליה הראשונה בשרשרת מתפשטת של כאבים,
השרטוט שצרפתי מדגים בברור כיצד יתפשט הכאב ממע' העיכול שממוקמת בחלל הבטן אל מערכות השרירים שמסביב, יכריח את הסוס להתמודד בהדרגה עם כאב מערכתי תוך פגיעה בתפקודם של איברים נוספים ויביא לירידה ביכולות הביצוע שלו.

כדי לפתור את מכלול הבעיות שנגרמו מהאולקוס נדרש שינוי תפיסתי - לא די בטיפול התרופתי, שינוי אורח החיים ותזונה הולמת, מכיוון שאף אחד מהם לא יטפל בפגיעה בתפקודיות הרקמות הרכות (שרירים, גידים ורצועות) שכבר קרתה ושלמען האמת, קשה גם לדעת את מלוא היקפה.
כדי לאפשר חזרה למצב המאוזן הראשוני של תנועת שרירים חופשית ורחבת טווח יש גם צורך בטיפול בגוף כולו כמכלול.

הפאשיה (fascia) – היא רקמת החיבור הנפוצה ביותר בגוף, זוהי רשת תקשורת "תוך גופית" שעוטפת כל תא ותא בגופו של הסוס (ובגופנו), מכסה את כלל השרירים, האיברים, כלי דם ועצבים ומקשרת ביניהם, היא בעלת תפקיד משמעותי בשמירה על המפרקים וטווחי התנועה שלהם, הפחתת מתח מעמוד השדרה ועבודה יעילה יותר של השרירים.

במקרה שלנו, המשמעות המופלאה של קיומה של רשת תקשורת אחת שמחברת את כל אברי הגוף השונים היא שעבודה על גבי ה- fascia תחלחל ותשפיע לא רק על שכבות הגוף הקרובות לפני השטח אלא גם על שרירים, גידים, רצועות וכמוסות המפרקים העמוקים יותר כמו גם על מערכות הדם, הלימפה, העצבים ואף על איברים פנימיים.

שיטת Equine Touch (או בקיצור ET) - בה התמחיתי - היא עדינה, לא פולשנית, מבוצעת בעזרת הידיים בלבד ומטפלת בגוף כמכלול ולא באיבר פצוע זה או אחר.
הטכניקה מתבססת על תנועת אצבעות הייחודית לשיטה שגורמת לוויברציות (הרעדות) עדינות של ה- fascia, השרירים, הגידים והרצועות ומהדהדת בעדינות עמוק פנימה לתוך הגוף ויכולה להביא לשינויים מבניים ותפקודיים חיוביים.

הטכניקה הייחודית יכולה לעזור:
• לשחרר "הידבקויות" בתוך ה fascia ושרירים תפוסים
• להפחית כאבים
• להגדיל את טווח התנועה ולשפר את הביצועים
• לעודד התאוששות שרירים מפציעה או ממצב של אטרופיה (ניוון)
• לייעל מעבר חמצן ומרכיבי מזון חיוניים (נוטריינטים) לתאי הגוף
במקביל לניקוי אפקטיבי של רעלנים ופסולת תאית.
• להשרות הרפיה עמוקה
• לאפשר לגוף להפעיל את מנגנון הריפוי הטבעי הטבוע בו מלידה

העבודה שלי מתבססת על שיטת ET ואני משלבת אקופרסורה (גירוי נקודות דיקור ע"י פנס פוטוני) וטייפינג (שימוש בסרט אלסטי לתמיכה בשריר) בהתאם לצורך

למידע נוסף ניתן להתקשר, לסמס ל- 0524704491 או להשאיר לי הודעה בדף
האתר הבינלאומי של ET -http://www.theequinetouch.com/what-is-et

פוסטים קודמים בנושא:
אבולוציה והתזונה המודרנית:
https://www.facebook.com/…/a.301885750163…/785919185093806/…
איך נוצר אולקוס
https://www.facebook.com/…/a.301885750163…/790358547983203/…
סטרס כגורם סיכון:
https://www.facebook.com/…/a.301885750163…/790358547983203/…
תרופות כגורם סיכון:
https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/826448161040908/?type=3&theater

פוסט רביעי ואחרון בנושא גורמי סיכון לאולקוס אצל סוסים (לינקים לשלושת הפוסטים הקודמים בסוף הפוסט) תרופות לא סטרואידיות נו...
11/03/2019

פוסט רביעי ואחרון בנושא גורמי סיכון לאולקוס אצל סוסים (לינקים לשלושת הפוסטים הקודמים בסוף הפוסט)
תרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAIDs) כמו Phenylbutazone (פניל), Bute (ביוט), Banamine (בנאמין) ודומיהן הן סוג התרופה הנפוץ ביותר ברפואת סוסים לאחר תרופות לתילוע. הוטרינרים רושמים אותן עבור מגוון רחב של תחלואים החל מהחלמה שלאחר הניתוח ועד לבעיות אורתופדיות.

לתרופות אלו אמנם השפעה מועילה ורצויה של ריפוי דלקת (לא תמיד באופן סופי) ושיכוך כאבים, רק שזו מגיעה בדר"כ יד ביד עם תופעת לוואי בלתי רצויה ומאד בעייתית לטיפול
והיא - כיב קיבה (אולקוס)!

זאת ועוד, השימוש בתרופות מסוג NSAID משפיע בעיקר על התפתחות אולקוסים בחלק התחתון של קיבת הסוס, אולקוסים אלו קשים יותר לריפוי, שיעור חזרתם לאחר תום הטיפול הוא גבוה יותר (בהשוואה לאולקוסים בחלק העליון של הקיבה) ומיקומם בעייתי במיוחד - החלק התחתון של קיבת הסוס בעיקר באזור החיבור שבין הקיבה והתריסריון הוא צר מאד, כשהאולקוס יחלים תישאר במקום רקמה צלקתית מעובה שעלולה להקשות מאד על מעבר המזון ולהגביר את הסיכוי לקוליק עקב חסימה באזור.

תרופות מסוג NSAID הן לא "מרק עוף" השימוש בהן צריך להיות מושכל, אחראי ואך ורק בפיקוח ווטרינרי, במקרים שהווטרינר רושם טיפול בפניל, באנאמין וכו' כדאי מאד לחשוב מראש - יחד עם הווטרינר - על אסטרטגייה טיפולית תרופתית ו/או תזונתית שתגן במקביל על מערכת העיכול של הסוס... זאת כדי שהשמחה על ריפוי הדלקת וחזרתו של הסוס לתפקוד לא תהפוך במהירות לתסכול מתמשך עקב הופעתן של בעיות בריאותיות קשות אחרות.

למען הסר ספק - אין להפסיק או להתחיל שימוש בתרופות ללא פיקוח והרשאה של ווטרינר מוסמך

בפוסט הבא – אלו דפוסים עקביים של נזקים גופניים וירידה בביצועים נמצאו אצל סוסים שסבלו מאולקוס? או במלים אחרות - מה הם יתקשו או לא יוכלו לבצע?

ולמי שלא ראה את הפוסטים הקודמים ומעוניין:
פוסט 1 בנושא:
https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/785919185093806/?type=3&theater
פוסט 2 בנושא:
https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/790358547983203/?type=3&theater
פוסט 3 בנושא:
https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/790358547983203/?type=3&theater

אני "כותבת" את הפוסט הזה בהמשכים כבר למעלה מ 3 שבועות בניסיון למצוא דרך להעביר את כל המידע הרלוונטי בלי להעמיס יותר מידי...
06/02/2019

אני "כותבת" את הפוסט הזה בהמשכים כבר למעלה מ 3 שבועות בניסיון למצוא דרך להעביר את כל המידע הרלוונטי בלי להעמיס יותר מידי... בחרתי להתחיל מהסוף:

1) סוסים נלחצים מדברים שונים מאתנו,
2) סוסים רבים סובלים מלחץ כרוני מתמשך (Chronic Stress)
3) לחץ כרוני מביא למחלות וגורם בין היתר לאולקוסים במערכת העיכול

כיבים (אולקוסים) בקיבת הסוס יכולים להתפתח כתוצאה של כל אחד ממספר גורמים שונים או שילוב של כמה מהם ביחד, הפוסט האחרון https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/790358547983203/?type=3&theater
התמקד בשגרת האכלה של מעט ארוחות ביום ואכילת מזון מעובד עשיר בעמילנים וסוכר כגורמי סיכון להתפתחותם של אולקוסים.

בפוסט הזה בחרתי להתמקד בגורם סיכון נוסף – לחץ מתמשך (Chronic Stress).

מצבי לחץ מתמשכים גורמים (בין היתר) לאולקוס – זו עובדה מוכחת מחקרית!
ההסבר מדוע זה כך מורכב משני סעיפים:
1) התהליכים הפיזיולוגים המתרחשים בגוף במצב לחץ וגורמי הסיכון של מצבי לחץ מתמשכים (=לחץ כרוני)
2) מה "מלחיץ" סוסים ומדוע הם חווים מצבי לחץ מתמשכים?

המונח 'מצב לחץ/דחק' (Stress) מתייחס לרצף השינויים הפיזיולוגים שמוחו של הסוס (כמונו וכמו כל אורגניזם אחר) "מתוכנת" להפעיל במטרה לשפר את כושר פעולתו במצבי חירום. הם מעלים את סיכוייו לשרוד בתנאי סכנה ומעניקים לו יתרון אבולוציוני - ובמלים פשוטות מה שאנו מכנים תגובת 'הילחם או ברח' (Fight or Flight).

ברגע שהמוח של הסוס (וגם שלנו!) תפס מצב/אירוע כלשהו כמאיים הוא צריך להכשיר את הגוף לבריחה מהירה או לחימה אפקטיבית, מע' העצבים הסימפתטית תיכנס לפעולה ותפעיל שרשרת איתותים הורמונליים במטרה להגביר את אספקת מקורות האנרגיה הזמינה למערכות והאיברים החיוניים על חשבונן של מערכות שיגרה שאינן חיוניות להישרדות המידית. ההורמונים העיקריים המשתתפים בתהליך הם:
אפינפרין (אדרנלין), נוראפינפרין (נוראדרנלין) ובעיקר קורטיזול ("הורמון הלחץ")!

התגובות הפיזיולוגיות לעליה ברמות האדרנלין והקורטיזול בדם כוללות בין היתר:
1 – עליה בקצב הנשימה, במטרה להכניס חמצן רב יותר
2 – עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם, כדי שכמות דם רבה יותר תגיע לשרירים
3 – עליה באחוז הסוכר בדם לצורך אספקת האנרגיה מידית לשריר

במקביל, פועל הקורטיזול להפחתת הפעילות של המערכות שאינן חיוניות להישרדות ע"י הפחתה בזרימת הדם לקיבה, למערכת העיכול, לכליות ולמערכת השתן במקביל להפחתת התגובתיות של מע' החיסון.

אי אפשר להגזים בחשיבותה ותרומתה של תגובת 'הילחם או ברח' על כל מאפייניה הפיזיולוגים ליכולת ההישרדות וההגנה העצמית של הסוס (ושל כל אורגניזם אחר), באותה מידה אסור להתעלם מהעובדה שזוהי תגובת 'חירום' שאמורה להסתיים בפרק זמן קצר יחסית (או שברחת או שנטרפת...) המהווה אחוז קטן מסך הקיום היומיומי, בתום מצב החירום, הגוף אמור לחזור לאיזון תוך חזרתן לתפקוד מלא של המערכות שפעולתן הופחתה (עיכול, כליות, שתן, רבייה ומע' החיסון).
הבעיה היא שבמצבי לחץ כרוניים, המערכת הזו פועלת מסביב לשעון, מכלה את הכוחות הפיזיים (והנפשיים) וגורמת למחלות כרוניות.

אין צורך בדוקטורט כדי להבין שהמשמעות העגומה של מצבי לחץ ממושכים היא פגיעה מתמשכת בתפקוד של מע' העיכול. להפרשת קורטיזול במצבי לחץ השפעה "מדכאת" על עצב ה- vagus היוצא מהמוח ושולט על תהליכי העיכול ועל התיאבון כשבאותו הזמן נצפתה עליה בכמות החומצה המיוצרת בקיבה, כבר אמרנו שעודף חומצה בקיבה = סיכון גבוה לאולקוס. ואם זה לא מספיק, גם האדרנלין המשתחרר בזמן לחץ תורם להתפתחות של אולקוס.

חשוב לא פחות להבין שבשעת לחץ תוגבר הפרשת האינסולין במקביל לעליית אחוזי הסוכר בדם! סטרס כרוני = כמויות גבוהות של סוכר ואינסולין בדם לפרקי זמן ממושכים! ומשם קצרה הדרך להתפחות תנגודת לאינסולין, Equine Metabolic Syndrome ('סוכרת' של סוסים) ולמיניטיס...

מדוע סוסים חווים מצבי לחץ מתמשכים?
במשך עשרות מיליוני שנים, סוסים חיו בעדרים בקרבה פיזית ונפשית לבני מינם, הם נעו מרחקים גדולים בשטחים פתוחים תוך אכילה ו/או חיפוש מזון.
טקטיקות ההגנה שלהם מהטורפים התבססו על פיתוח מערכת עצבים "קשובה" ורגישה במיוחד לכל שינוי בסביבתם או בתנאי המחייה שלהם בצירוף כישורי הימלטות גבוהים.
למרות הנטייה שלנו לתפוס את הסוס כחיה "לחוצה" במיוחד, סביר להניח שבטבע לא היו הסוסים "לחוצים" יותר משאר אוכלי העשב הנטרפים שחיו בסביבתם.

בעבר כבר הזכרתי שתהליך הביות של הסוסים החל לפני כ 8,000 שנה המהוות פסיק קטן בהשוואה לעשרות מיליוני השנים בהן הצליחו הסוסים לשרוד ולהתעצם, הסוס שחי אתנו כיום מצוייד בדיוק באותה מערכת עצבים "קשובה" ורגישה שממשיכה לייצר עד היום 'תגובת לחץ' כשמשהו בתנאי המחייה שלו או בסביבתו שונה ממה שמכתיבים לו האינסטינקטים "הסוסיים" שלו

בניסיון להביא לחשיבה מחדש והעלאת המודעות לכך שאפילו הדברים היומיומיים והבסיסיים ביותר הם לא ממש טבעיים "ונורמליים" לסוס כתבו הווטרינרים פול מק'גריווי (Paul McGreevy) ואנדרו מקלין (Andrew McLean), מאמר בשם "“Roles of learning theory and ethology in equitation במסגרתו הם מפרטים רשימה של דברים נפוצים שאנו רגילים לדרוש מסוס ואשר צפויים לעורר אצלו תגובת לחץ פשוט מכיוון שהם מנוגדים ל"תכנות הטבעי" שלו, (למרות שחשוב לזכור שסוסים שונים יכולים להגיב בצורה שונה לאותו גירוי עצמו).
אני מביאה כאן רשימה חלקית מאד:

- הגבלת יכולת התנועה, שהייה במקום קטן/סגור לפרקי זמן ממושכים
- הפרשי זמן ארוכים בין האכלה להאכלה
- בדידות חברתית, חוסר במגע גופני עם סוסים אחרים
- כניסה לחללים צרים כולל קרונות
- עמידה על פלטפורמה נעה (קרון, משאית, מטוס)
- תנועה לקראת / התקרבות אל אובייקטים בלתי מוכרים שנעים או משמיעים קולות
- שמירה על תנועה במהירות קבועה בזמן מעבר מאזור מואר לחשוך
- שמירה על תנועה במהירות קבועה על פני תנאי שטח לא אחידים
- להחזיק את הגוף במסגרת קבועה בזמן שינוי מקצב
- להמשיך לנוע קדימה בזמן שסוסים בקרבתם מפגינים סימני פחד
- ללכת לאחור למרחק העולה על אורך גופם
- לעמוד בצורה "מרובעת" לפרקי זמן ארוכים
- להחזיק מתג בפה, חגורת מהודקת לבטן, אוכף על הגב...

בסיכום המאמר כותבים המחברים שרשימה ממצה של כל גירוי פיזי, סביבתי או חברתי שלילי שיכולים לגרום ללחץ אצל סוס יכולה למלא ספר (גדול מאוד...)

השוני האבולוציוני הביא לכך שסוסים ובני אדם נלחצים מדברים שונים, מה שסוס יתפוס כמלחיץ שונה ממה שאנחנו נתפוס ככזה כך שבהחלט יכול לקרות שסוס יחווה סטרס כרוני לאורך זמן ויסבול פיזית ומנטאלית כתוצאה מכך בזמן שלנו יהיה נדמה ש"הכל סבבה"
עד להופעתם של הסימפטומים הלא נעימים כמובן, אולקוס לדוגמה...

העיסוק שלי בנושא "אולקוס אצל סוסים " מונע מההבנה שהחולי הזה נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לנו ומהרצון להעלות את המודעות של בע...
12/01/2019

העיסוק שלי בנושא "אולקוס אצל סוסים " מונע מההבנה שהחולי הזה נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לנו ומהרצון להעלות את המודעות של בעלי הסוסים, הרוכבים והמאמנים לאפשרות שתגובות בלתי רצויות/מסוכנות של הסוס יכולות לנבוע מהכאב העז שגורם לו האולקוס.

בתחילת הקורס של דר' קרי רידג'ווי (https://drkerryridgway.com/) שעוסק בנושא מופיעים הנתונים הקשים הבאים על שכיחות של אולקוס בקיבה אצל סוסים:
- 90% ומעלה אצל סוסי מרוץ
- 30-60% אצל סוסים המשתתפים בתצוגות
- 67% אצל סוסי Event / Endurance וזה למרות התפיסה שסוסים אלו מטופלים בצורה האופטימלית כולל תקופות ארוכות מאד של שימוש בתרופות סותרות חומצה על בסיס אומפרזול
- 40% ומעלה ברכיבה מערבית
- 40% ומעלה בסוסי דראסז'
- 25-51% אצל סייחים (בתקופת הגמילה)
- 67% אצל סוסות למטרות רבייה בהריון
- 80% אצל סוסות למטרות רבייה שאינן בהריון

אז מה זה אולקוס? זהו פצע/כיב פתוח בצורת מכתש – חיצוני או פנימי – שלא מחלים
מה גורם לאולקוס? חומצה (ועוד חומצה ועוד חומצה...) שבאה במגע עם דופן הקיבה ו"שורפת" בה חור
מדוע זה קורה? קיימים מספר גורמים, בפוסט הזה בחרתי להתמקד בעיקר בתדירות ההאכלה ובסוג המזון.

מספר עובדות בסיס חשובות:
1 - תהליך פירוק המזון ועיכולו מתחיל בלעיסת המזון,
2 - הפרשת רוק מבלוטות הרוק מתרחשת אך ורק בזמן לעיסה,
3 - ככל שהסוס לועס יותר, הוא מייצר יותר רוק!

לרוק 2 תפקידים מרכזיים: 1) הוא מכיל ריכוז משמעותי של ביקרבונט וסידן שתפקידם להגן על דפנות הקיבה מהחומצות החזקות 2) הוא מרטיב את המזון ועוזר למעבר שלו בוושט (=מונע חנק)

כאשר הסוס מבלה פחות זמן בלעיסה - בין אם בגלל פערי זמן ארוכים בין האכלה להאכלה ובין אם בגלל סוג המזון – אכילת עשב/חציר מצריכה כמות של פי 3 תנועות לעיסה לעומת אכילת אותה כמות של תערובת! הוא מייצר פחות רוק ומאבד כתוצאה מכך את ההגנה מחומצת הקיבה שהרוק מספק

ואי אפשר גם בלי קצת אנטומיה בסיסית –
קיבת הסוס מחולקת באופן לא שווה ל 2 חלקים:
העליון, אינו מכיל חומצות והוא בעל דפנות חלקות, התחתון, מכיל חומצות והוא בעל דפנות "גבשושיות" (Glanular) המספקות הגנה מהחומצה. (חלק מס' 1 באיור המצורף)

כפי שהסברתי בפוסט הקודם בנושא https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/785919185093806/?type=3&theater , סוסים, בסביבתם הטבעית, מבלים את רוב היום באכילה ולעיסה, קיבת הסוס תמשיך לייצר בקביעות חומצה הידרוכלורית חזקה (pH 1.5-3) בכמות של 1.5 ליטר לשעה, 24 שעות ביממה,

מזונו הטבעי של הסוס העשיר בסיבים (fibers) מגן על הקיבה מפני החומצה, העשב/החציר הלעוס יוצרים "מחצלת צפה" על פני השטח של החומצה ומונעים ממנה להתיז מסביב. (חלק מס' 2 באיור המצורף)

אז למה אולקוס? לסוס שאינו לועס הרבה ו/או נאלץ לצום פרקי זמן ארוכים אין רוק ואין מזון בקיבה שיבודדו את האזור העליון בעל הדפנות החלקות מהאזור התחתון החומצי, הקיבה הריקה תמשיך להתמלא בחומצה שתתיז כלפי מעלה ותפגע בדופן החלקה בכל פעם שהסוס יהיה בתנועה... (חלק מס' 3 באיור המצורף)

לסיכום: עיכול יעיל מתבטא ביכולת של הגוף להפיק מהמזון את כל הצרכים התזונתיים הנדרשים לו לצורך תפקוד מלא ובריא, קיבת הסוס מותאמת לאכילה כמעט רצופה של מזון גס, פערי זמן גדולים בין הארוחות ותזונה דלה במרעה/חציר ועשירה בתערובות על בסיס דגנים מעלים את הסיכוי של הסוס לסבול מכיבים (אולקוסים) בחלק העליון של קיבתו

כל הכתוב כאן הוא לצורך מידע בלבד ואינו מהווה בשום פנים ואופן תחליף להתייעצות וטיפול רפואי ע"י ווטרינר מוסמך.

טוב, זה עוד לא קרה לי... נכנסתי לדף שלי ולא הבנתי מה קרה לתמונה שצילמתי וצרפתי לפוסט הקודם https://www.facebook.com/Equi...
07/01/2019

טוב, זה עוד לא קרה לי...
נכנסתי לדף שלי ולא הבנתי מה קרה לתמונה שצילמתי וצרפתי לפוסט הקודם https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/785919185093806/?type=3&theater עד שהבנתי שפייסבוק – מתוך דאגה לרגשותיהם של הקוראים – דאגו לכסות את התמונה ולהשאיר לצופים להחליט האם הם מסוגלים להתבונן בה או לא...
אז אם צפייה בתמונה של אולקוס עלולה לגרום לחוסר נוחות אצל המתבונן, תארו לעצמכם כמה שזה כואב בפועל ועד כמה הכאב הזה יכול לשבש כל אספקט אחר בחיי היום יום של הסוס !
אני יודעת שאם כואב לי – ולא ברמה של אולקוס בקיבה - אני יותר מכונסת בעצמי, פחות "ידידותית לסביבה" ולבטח יהיה קשה להוציא ממני פעילות ספורטיבית מאומצת...
הכאב משנה את התגובות וההתנהגות שלנו בצורה גורפת ובאותו האופן ממש גם את של הסוס,
אף כמות של "אילוף" ו- "אימונים חוזרים" לא תעלים את הכאב ואת ההשפעה הקשה שלו על ביצועי הסוס והתנהגותו.
האחריות לבדוק בצורה יסודית האם הסוס סובל מכאבים ולפעול כמיטב יכולתנו לתקן את המצב מוטלת עלינו.

בקיץ האחרון השתתפתי בקליניקה בת 3 ימים של נתיחה שלאחר המוות של סוס. בתחילת הקליניקה נמסר לנו שהסוס ששוכב לפנינו היה בן ה...
05/01/2019

בקיץ האחרון השתתפתי בקליניקה בת 3 ימים של נתיחה שלאחר המוות של סוס. בתחילת הקליניקה נמסר לנו שהסוס ששוכב לפנינו היה בן ה 11 והומת בעקבות אירוע קשה של השתוללות מסוכנת שהחלה כשניסו לאכף אותו.
התמונה שצרפתי צולמה על ידי, בשלב שדר' איוונה רודוק (Dr. Ivana Roddok) - הווטרינרית שביצעה את הנתיחה - פתחה את קיבת הסוס, היא הסבה את תשומת לבנו לאולקוס הגדול שמצאה שם (מוקף בעגול אדום בתמונה), דר' רודוק שיערה שאין זה מן הנמנע שהכאב העז שנגרם לסוס בזמן שניסו לאכף אותו "הטריף אותו על דעתו" פשוטו כמשמעו...

זהו פוסט ראשון במה שאני מקווה להמשיך לסדרה של פוסטים שיעסקו בתזונה של סוסים,

אין נקודת פתיחה טובה יותר לנושא מנקודת ההתחלה ממש, במשך 55,000,000 השנים בהן חי הסוס על פני כדור הארץ הוא אוכל עשב וניזון ממגוון העשבים הזמינים באזורי המחייה השונים שלו, העובדה שהסוס הקדמוני התחיל כיונק קטן בגודל של כלב ממוצע ששהתפתח וצמח להיות החיה הגדולה והחזקה שאנו מכירים היום רק מוכיחה את יעילותה הגבוהה של מערכת העיכול שלו והתאמתה המושלמת להפקת כל צרכיו התזונתיים מסוג המזון הגס ודל הערכים ממנו הוא היה ניזון.

בשרשרת האבולוציונית, הסוס "הצעיר" שחי אתנו כיום, הוא כבר בן 1,000,000 שנים. לעומת זאת, תהליך הביות שלו ע"י בני האדם החל לפני 8000 שנים בלבד (שמהוות בסך הכל רק 0.8% מכלל התקופה הזו...)

באופן לא מפתיע, מזונו של הסוס המבוית, התבסס גם הוא על עשב טרי (מרעה) או על עשב מיובש (חציר).
תזונה על בסיס קבוע של תערובות מעובדות, מבוססות דגנים, עשירות בסוכר ועמילנים, המחולקות ל 2-3 ארוחות ביום היא "המצאה" (לא מאד מוצלחת מבחינת הסוס) של 50-60 השנים האחרונות שנולדה לא מכיוון שמישהו מצא שזהו המזון האידיאלי לסוס אלא יותר מהצורך במציאת פתרון שיווקי וריווחי לעודפי הדגן הגדולים איתם "נתקעו" החקלאים בארה"ב בצרוף הירידה המשמעותית בעלויות השינוע של סחורות.

מערכת העיכול שלנו, בני האדם, התפתחה תוך התאמה לסוגי המזון שאכלנו ולאורח החיים שלנו שהתאפיין באכילה לא רציפה של מספר ארוחות ביום, לכן - עד היום - הקיבה האנושית מתחילה לייצר את חומצות העיכול רק לאחר כניסתו של מזון לפה ולעיסתו.

באותו האופן, גם מערכת העיכול של הסוס התאימה את עצמה למזונו ולאורח החיים שלו שהתאפיין באכילת כמויות קטנות ובאופן רציף (כמעט ללא הפסקות) של מזון גס, דל בסוכרים ועמילנים ומשום כך, עד היום:
1) קיבת הסוס מייצרת חומצות עיכול באופן קבוע וללא הפסקה (גם כשאין בה מזון!)
2) הלבלב של הסוס מפיק מעט מאד עמילאז שהוא האנזים הנדרש לפירוק פחמימות...

אחרי 55,000,000 שנות אבולוציה (מוצלחת!), הייתה זו טעות (בלשון המעטה) לצפות שמערכת העיכול של הסוס תסתגל תוך שנים ספורות ותתאים את עצמה לשינוי הקיצוני בסוג המזון, ערכיו התזונתיים וזמני ההאכלה שנכפו עליה, אני מאמינה שזו תהייה טעות קשה אף יותר להתעלם מהתוצאות העגומות של ה"ניסוי" התזונתי הזה וכי חשוב להרחיב את הידע בנושא מתוך שאיפה לשינוי ותיקון הנזק.

מה זה אולקוס? איך הוא נוצר? וכיצד ניתן למנוע אותו? בהמשך

בפוסט האחרון https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/769081536777571/?type=3&theater כתבתי ע...
13/12/2018

בפוסט האחרון https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821/769081536777571/?type=3&theater כתבתי על האנרגיה שנוצרת בתהליך עיכול החציר ועוזרת לסוס לשמור על חום גופו במזג אויר קר,

הפוסט הנוכחי יעסוק בנוזלים וליתר דיוק בשתיית מים (שהם החומר המזין החשוב ביותר...)
בקיץ, ברור לנו שחשוב לוודא שהסוס שותה מספיק מכיוון שעומס החום וההזעה המוגברת גורמים לאיבוד נוזלים, ומה קורה בחורף?

דר' מרתה מליקוט (Martha Mallicote, DVM) מומחית לרפואה פנימית של חיות גדולות אומרת: " למרות שהסוס לא מזיע, כמות הנוזלים הבסיסית שהוא זקוק לה לא משתנה בהרבה רק מכיוון שהטמפרטורה ירדה, להקפדה על שתיית כמויות נאותות של מים גם במזג אויר קר יש חשיבות עצומה!"

למים תפקיד מרכזי בתהליך העיכול, בחורף, באופן טבעי , לכולנו נטייה לשתות פחות, אחוזי הלחות בחציר לעומת זאת לא משתנים בין קיץ לחורף והוא נשאר מזון יבש (7-10% לחות), שתייה מועטה תוביל למחסור בנוזלים במערכת העיכול ומשם קצרה הדרך לחסימת מעיים קשה... כדאי להקפיד במיוחד עם סוסים מבוגרים או כאלו שמתקשים ללעוס את המזון ביסודיות מכל סיבה אחרת... ועם סוסים הסובלים מנטייה לקוליק

בחורף, המים לעיתים פשוט קרים מידי, סוסים רבים מעדיפים מים בטמפרטורה של 22-30 מעלות וימעיטו בשתיית מים קרים, במידה והסוס שותה מדליים, ניתן להעלות את חום המים על ידי הוספת מעט מים רותחים למים שבדלי פעם פעמיים ביום, לסוס ששותה משקתו אוטומטיות וממעט לשתות שווה לנסות להציע דלי עם מים חמימים יותר.

באופן כללי בכל עונות השנה חשוב להקפיד לרענן את המים מדי יום!
חרקים מתים, גללי ציפורים וירוקת מוגזמת יכולים להרעיל אותו, שימוש בשקתות מים קטנות יקל על הניקוי,

סוס זקוק למלח ללא קשר לעונות השנה, בעונות הקרות, צריכת המלח תסייע לקדם ולעודד את צריכת המים החשובה.

דר' ג'ולייט גטי (Dr. Juliet Getty of Getty Equine Nutrition) כותבת בין היתר:

• ניתן לשים קוביית מלח זמינה, כדאי לנסות מספר סוגים טבעיים שונים כדי לראות מה הסוס אוהב יותר. כדאי לזכור שהקוביות האלו נועדו במקור עבור בקר (לפרות לשון מחוספסת מאד) וכי סוסים רבים, לעומת זאת, אינם מרגישים בנוח עם ליקוק מתמיד וימנעו מכך.

• ניתן להציע מלח מגורען כבחירה חופשית, לסוס בוגר נדרשות לפחות 2 כפות גדושות או 30 מ"ל של מלח כל יום לצרכי תחזוקה! חשוב לבדוק שאין במלח חומצה פרוסית (משמשת למניעת התגבשות) חומצה זו מכילה ציאניד ועלולה להזיק לסוס.

• אין להציע תוספי אלקטרוליטים במקום מלח רגיל!! האלקטרוליטים מיועדים להשלים את מה שהגוף מאבד כתוצאה מהזעה, רמת הנתרן (מלח) אצל הסוס חייבת להיות מאוזנת לפני הוספת האלקטרוליטים.

אם אתם מציעים מלח, אין צורך להציע מלח "מפונפן" השתמשו במלח שולחן רגיל אחרי שהקפדתם לבדוק שאינו מכיל חומרים מגבשים רעילים ושאינו מכיל יוד זאת מכיוון שרמות גבוהות ולא מאוזנות של יוד יכולות להזיק לבלוטת התריס.

כל הנ"ל הוא לצורך מידע בלבד, יש להתייעץ עם הוטרינר של הסוס לפני ביצוע של כל שינוי או תוספת למשק המים ו/או המזון של הסוס

כשהטמפרטורות התחילו לרדת, האם זכרתם לוודא שהשארתם לסוס מספיק חציר לשעות הקרות יותר של הלילה? מה זה מספיק? מספיק זה שבבוק...
09/12/2018

כשהטמפרטורות התחילו לרדת, האם זכרתם לוודא שהשארתם לסוס מספיק חציר לשעות הקרות יותר של הלילה?
מה זה מספיק? מספיק זה שבבוקר יש עדיין קצת שאריות, לא מספיק זה כשהסוס "ניקה" את האורווה...
מה הקשר בין ירידת הטמפרטורה ואכילת חציר? מדוע יש להקפיד להגדיל בחורף את כמות החציר שהסוס מקבל?
לסוס יש תנור חימום פנימי משלו, אם נכניס לתנור הזה את הדלק הנכון ייווצר חום, מה שחשוב להבין זה שעבור הסוס הדלק הנכון הוא חציר!!!
הסוס שומר על חום גופו ע"י אכילה ועיכול של חציר (ככה בנויה מערכת העיכול שלו), עיכול החציר הוא תהליך ארוך של תסיסה המתבצע ע"י החיידקים "הטובים" שבמעי האחורי, בנוסף לאספקת הקלוריות התסיסה הזו מייצרת אנרגיה שפולטת חום לאורך זמן. (זו גם הסיבה לאדי הקיטור שעולים מערימת הזבל התוססת...)
לעומת זאת, מערכת העיכול של הסוס אינה מותאמת להפקת חום מתמשך מעיכול תערובות מרוכזות המבוססות על דגנים!
המזון המרוכז מתעכל בקיבה ובמעי הדק, זהו תהליך הרבה יותר מהיר מעיכול חציר, שאינו מערב תסיסה ומייצר אנרגיה/חום לזמן קצר בלבד.
טמפרטורות נמוכות ובעיקר קור משולב עם רוח פוגעים ביכולת הבידוד של פרוות הסוס, כדי לשמור על חום גופו, הוא ישרוף יותר קלוריות ויכלה מהר יותר את שכבות השומן שלו.
הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לעזור לסוס לשמור בחורף על חום גופו ולמנוע ירידה במשקל היא להגדיל באופן כללי את כמות החציר היומית שלו ובעיקר לוודא בערב שכמות החציר שקיבל תספיק לו ללעיסה ושמירה על חום גופו למשך כל הלילה...

30/07/2018

אני מאמינה שככל שנבין ונדע יותר, הסוסים שאיתנו יחיו חיים טובים,
בסרטון, מקבץ רגעים קצרצר מתוך הרצאה של שעתיים פלוס שהעברתי בשישי האחרון (27/7) ב חוות סוסים טיפולית 'עלה נגב- נחלת ערן'
תודה גדולה ל Sivan Shefer שדאגה לארגון ולארוח ולמשתתפים שגילו עניין בנושא מתוך אהבה גדולה לסוסים שאיתם,
אני רוצה לקוות שזו היתה רק ההרצאה הראשונה בשרשרת... ההצעה שלי בעינה עומדת: אתם תארגנו מקום מתאים וקהל ואני אגיע! (פרטים בסוף הסרטון) כל מי שמעוניין מוזמן ליצור קשר בטלפון 052-4704491

30/06/2018

מה באמת סוס צריך כדי להיות בריא ומאושר? ולא, ציוד מפונפן היא לא התשובה הנכונה... הכי בסיסי, הכי חשוב:
מרחב לתנועה - להבדיל מתא, אכילה רצופה - להבדיל מ 2-3 ארוחות ביום וחיי יום יום בתוך קבוצה - להבדיל מבידוד קבוע בתא

03/05/2018
24/02/2018
23/02/2018
בהמשך לפוסט שעסק בגיל בו מערכת השלד של הסוס מסיימת לצמוח (https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.3018857501...
20/02/2018

בהמשך לפוסט שעסק בגיל בו מערכת השלד של הסוס מסיימת לצמוח (https://www.facebook.com/EquineTouchIsrael/photos/a.301885750163821.1073741830.107338669618531/578122585873468/?type=3&theater) נשאלה השאלה: באיזה גיל עדיף להתחיל לרכב על הסוס? באופן כללי ברוב הגזעים עדיף לא להתחיל לפחות עד גיל 3 ולא לעבור לרכיבה מאומצת לפני גיל 4 או 5.
הסוס אינו בשל לעבודה רכובה עד שהוא מבוגר לא רק פיזית אלא גם נפשית! התחלה רצופה באי נוחות, כאבים וב"חינוך" נוקשה יכולה לגרום לשינוי לרעה באופיו של הסוס,
סוס כואב אינו עובד מתוך רצון ושיתוף פעולה...
נקודה למחשבה: בגזעים מסוימים כמו לדוגמה סוסי הקווטר (Quarter) קיימת נטייה לכיוון קונפורמציה בה החלק הקדמי נמוך יותר מאשר החלק האחורי. כשהם גדלים, החלק האחורי צומח לגובה ואז החלק הקדמי מנסה "להתעדכן" ולהשיג את הצמיחה, דפוס זה חוזר על עצמו עד שהסוס מגיע לבגרות פיזית.
כל עוד הסוס נמוך יותר בחלק הקדמי מאשר באחורי (downhill conformation), כוח הכבידה יגרום לאוכף / רוכב להחליק למטה עד שיבלמו מאחורי הכתפיים שלו, מנח שיגביל את טווח התנועה של הכתף שתשתפשף ללא הרף עם האוכף, אי הנוחות והכאב יביאו חלק מהסוסים להתנהגות מסוכנת כגון בריחה, bucking וכד'
את זמן ההמתנה להתבגרותו של הסוס רצוי מאד לנצל לבניית בסיס טוב מן הקרקע: כישורים חברתיים (אינטראקציות עם אנשים ו/או סוסים אחרים), הרגעת פחדים / הפחתת רגישויות לחפצים, מכונות או קולות מפחידים שהסוס עלול להיתקל בהם מאוחר יותר במסגרת העבודה שמיעדים לו וכו' ההשקעה בבניית בסיס מסוג זה תשתלם מאד כשיגיע הזמן להוסיף אוכף ורוכב

Address


Telephone

0524704491

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when זהבה חפץ לוי - טיפול אלטרנטיבי משולב לסוסים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to זהבה חפץ לוי - טיפול אלטרנטיבי משולב לסוסים:

Shortcuts

  • Address
  • Telephone
  • Alerts
  • Contact The Business
  • Claim ownership or report listing
  • Want your business to be the top-listed Pet Store/pet Service?

Share

Our Story

זהבה חפץ לוי מטפלת אלטרנטיבית לסוסים, מוסמכת בשיטת Equine Touch חברה בארגון הבינלאומי, סניף אנגליה. מטפלת מוסמכת באקופרסורה, בוגרת התוכנית הבינלאומית של ארגון Tallgrass Animal Acupressure Institute להכשרת מטפלים בטכניקת אקופרסורה (Acupressure practitioner) בהתאם לעקרונות הרפואה הסינית המסורתית (TCM) השתלמה ב Equine Taping – הקלה על כאב בעזרת סרט אלסטי דביק Red Light Therapy - שימוש ב"פנס" הפוטוני פרי פיתוחו של Dr. Brian Mclaren מחלוצי השימוש באנרגיית האור לצרכים תראפויטיים יעוץ תזונתי – בוגרת קורס NRC Plus - קורס ליבה בתזונת סוסים על בסיס המלצות המועצה הלאומית האמריקאית למחקר בהנחייתה של Eleanor M. Kellon V.M.D. מטפלת בסוסים ויועצת לבעלי סוסים, עובדת בשיתוף עם וטרינרים, מפרזלים ומטפלים בתחום.

בעלת תעודת מדריך רכיבה בשיטה מערבית, בוגרת הקורס הבסיסי ב Horsemanship של מונטי רוברטס ברוכים הבאים לדף אשמח שתשתפו אותו הלאה עם אנשי מקצוע בתחום ובעלי סוסים