28/02/2023
אבי נוסבאום
ביום ראשון בערב, כשסידרתי כלים במדיח- פעולה שמשלבת בין שתי אהבות שלי: ניקיון ואובססיביות, שמעתי פתאום יללה מהמיטה של ג׳וי, הכלבה הקשישה שלנו.
הייתי בטוח שמדובר שוב באחת הפעמים בהן היא מייללת מתוך שינה, כנראה כי חלמה על היום העצוב שבו עידו הקטן שלנו יגדל ויפסיק להניח קערות עם עוגיות בטווח הזלילה שלה. ״מה ג׳וי? הכל טוב?״ שאלתי כדי להעיר אותה, אבל הפעם היא לא התעוררה וקפצה כמו תמיד. במקום זה השתרר פתאום בבית שקט מדאיג. ניגשתי למיטה שלה, ובלי יותר מדי תיאורים- הבנתי שג׳וי האהובה סיימה את מסעה בעולם הזה, והיא בדרך לגינת הכלבים של מעלה.
אמנם היא כלבה בת 16, עם בעיית לב, כך שידענו שהסוף קרוב, (הווטרינר ביקש שנשים לב אם היא ישנה יותר מהרגיל- שזה קצת קשה בהתחשב בזה שה׳רגיל׳ זה כל היום) אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע שבו תפרד מהיצור השעיר והמתוק שגידלת מאז שהייתה גורה שמנמנה שמכרסמת כל דבר, ועד שהפכה לכלבה שמנמנה שמכרסמת כל דבר.
וכיוון שרק עכשיו, כמעט שבוע אחרי, אנחנו מצליחים לעכל את הפרידה הקשוחה הזו, רצינו לומר לך תודה ג׳וי:
תודה על כל הפעמים שפתחתי את דלת הבית ומיד קפצת מהספה שאסור לך לעלות עליה, וכשאני אומר ׳מיד׳ אני מתכוון שירדת ממנה בקצב של בלם בנבחרת ישראל שרודף אחרי מסי. אין מצחיקה (ואיטית) כמוך.
תודה על כל הפעמים ש׳ניקית׳ את הרצפה אחרי כל אחד משלושת הילדים שגידלנו. הכלב הוא שואבו הטוב ביותר של האדם.
תודה על הפעם שהצלת את שירה הקטנה מהכלב שהתנפל עליה. אין מה להגיד, לצ׳יוואוה הננסי הזה היה רצח בעיניים.
תודה על כל הפעמים שנבחת על טכנאים, שליחים, מתקינים ומתרימים. זה אמנם לא היה נעים- אבל זה בהחלט הקל על המבוכה בימים שלא היה עלי כסף קטן לטיפ.
תודה על כל לילה שישנת למרגלות המיטה של כל אחד מהילדים כשהם היו חולים. אמנם פעמיים כמעט שברתי רגל כי הפתעת אותי שם- כשטיח על שטיח, אבל הנאמנות שלך לילדים הייתה שניה רק לנאמנות שלך לפסטרמה.
וזה הכי הרבה שאפשר.
תודה על כל הבדיחות שהוספת לי להופעה: על הכדורים לגזים שקיבלת והרוקח היה משוכנע שאני מנסה להסתיר את זה שהם בכלל שלי, על הפעם שהתחזית לכלב נחיה בשביל חטיף, ועל ההרגל שלך לנבוח על אנשים דווקא כשהם הולכים- מה שגרם לי לתהות אם יש לך חרדת נטישה או סתם דיליי.
עשיתי עליך קופה, אבל אלוהים (והווטרינר) יודע שהוצאת ממני את הכסף בחזרה.
תודה על הפוף האפור שלא סבלתי ולירן לא הסכימה להחליף, יצאת אלופה שקרעת אותו. משת״פית שלי.
תודה על כל הטיולים בגינה. זה אולי נשמע סינג׳ור, אבל בתכלס עם שלושה ילדים בבית- רבע שעה של שקט לבד, כפול שלוש פעמים ביום, זה בונוס שאין לתאר. ואני אומר את זה כי מתישהו לירן תשים לב שאני ממשיך עם הטיולים למרות שאת לא איתנו כבר שבוע כפרה.
תודה על הפעם ההיא מזמן, כשאת עוד היית צעירה, ולירן ואני עוד היינו רווקים שיצאו לטיול בטבע, למרות שזה לא בטבע שלנו, ואם לא חוש הריח שלך שהחזיר אותך ואותנו עד האוטו- כנראה שהיינו עוברים לגור ביער בן-שמן.
תודה על כל הפעמים ששימחת, הצחקת, עיצבנת, התשת, שעשעת, עשית נעים, עשית שטויות, ובגדול- תודה על גוש המתיקות, טוב הלב, והטמטום המגושם שהיית.
תודה על שנכנסת אלינו ללב והביתה- למרות שרוב הזמן התנהגת כאילו זה אנחנו שנכנסנו אליך הביתה.
אוהבים תמיד, וכבר מתגעגעים.
נשיקות באף הרטוב שלך בובה.
