https://mqldvm.wixsite.com/mqldvm, http://moniquedvm.wordpress.com/

Dr Monique Vet, Mobile, Kiryat Tivon (2024)

17/04/2024

When your computer glasses suddenly pop a screw and you can't find it.... you make do😅

#תושיה

16/03/2024

Meet Maya! She's up for adoption.... follow this link for her information https://24petconnect.com/CLTAdopt/Details/CHRL/A1222640

16/03/2024

Not just for vets.... for anyone! This needs to be a big poster or pinned post everywhere!

12/03/2024

בואו נעזור להם! תקנו מעצמאים ותנו עבודה לשכירים!

כאב של לוחמים שחזרו הביתה אבל נשכחו מאחור

שבת שחורה, כולנו מתייצבים, חותמים על ציוד ועפים לדרום. לא שואלים שאלות, עולים על ההאמר ונוסעים אל הלא נודע. לא פוחדים, לא חוששים כי מבינים את גודל השעה.

הימים עוברים, המראות נצרבים בזיכרון, הלב נסדק, הכאב חודר, אבל ממשיכים. מסיימים לכבוש את כפר עזה, יוצאים לאימון, עולים לצפון, ממשיכים להתאמן ועדיין לא שואלים שאלות, פשוט מבינים את גודל השעה וממשיכים.

חוזרים לדרום, מקבלים את הפקודה, נכנסים לחאן יונס, שומרים אחד על השני, וממשיכים בהתקפה, מאבדים חברים, מפנים פצועים, מודים לאלוהים שהמחבל פספס אותנו, שההוא שירה RPG לעברנו החמיץ, שהפיר שחשפנו לא התפוצץ עלינו, ממשיכים לתקוף ולמרות כל זאת, לא שואלים שאלות, פשוט מבינים את גודל השעה וממשיכים.

וכך עברו להם 130 ימים שבהם לא שאלנו כלום!

אבל אז, רגע לפני שחרור, מבינים שתפקידנו הסתיים, מבינים את הזכות שניתנה לנו ומתחילים להבין שהפרק הזה נגמר. יושבים לקפה, מסתכלים אחד לשני בעיניים ומתחילים לשאול שאלות שאף אחד מאיתנו לא יודע לענות עליהן- איך זה לחזור לשגרה? איך זה להיות בבית עם הילדים? איך ישנים על מיטה? איך מתקלחים? ואז בא העצמאי ששואל "זהו, העסק קרס, איך קמים מזה?" כולם מסתכלים עליו והדממה קורעת את האויר הקר. אחד החבר'ה משיב בחיוך של מבוכה: "יהיה בסדר אחי, הלקוחות יחזרו, הם הרי גם מבינים את גודל השעה". שכיר אחד, ספק צוחק ספק בוכה בלב, אומר "לי מצאו מחליף וזה רק עניין של זמן עד שאצטרך לצאת שוב למסע חיפוש אחר עבודה".

שוב השקט חותך את האויר בחאן יונס, החלון הסגור בשטיח מאולתר מתנוסס מעוד פיצוץ של חיל האויר, מאות מטרים מאיתנו וחוזרים למצב לחימה. עד שזה לא נגמר-זה לא נגמר ושוב מפסיקים לשאול שאלות וממתינים לפקודת היציאה חזרה למדינה.

הימים חולפים מאז החזרה "לשגרה" חלק מהלקוחות מהססים, כי גם הם מבינים שפרק ב' (צפון) אולי יקרה בקרוב, אז למה לחזור עכשיו לעצמאי שלחם וסיכן את עצמו עבור כולם?! לקוח נוסף אומר לעצמו "הסתדרתי לבד ב4 חודשים אז למה להוציא כסף? הרי ממילא הוא עוד מעט ישוב ללבוש את המדים...."

ואז נפגשים החברים באירוע גדודי ואתה שומע שהעצמאי יושב בבית ושואל שאלות ומחפש לקוחות, חיוך צנוע על פניו כשהוא נע בין אופטימיות לפסימיות. השכיר, שהבין שעוד רגע מחליפים אותו, כבר מנסה לגשש אחר מקום עבודה אחר, כי הימים שקבועים בחוק "שאסור לפטר" עוד רגע מסתיימים ולא כדאי לחכות לרגע האחרון.

חברים יקרים, לקוחות עבר אהובים-
זוהי לא פניה אישית, אלא פניה בשמם של אלפי מילואימניקים שבימים אלו נמצאים בבית, מחפשים תשובות לשאלות שלא שאלו במשך 4 חודשים בהם סיכנו את חייהם עבור כולם. בימים אלו הם מסכנים את ביתם כי הפרנסה שלהם קרסה ב7.10, ביום בו בחרו לעזוב הכל מבלי לסגור ספרים ומבלי לשאול שאלות, כי אז לכולם היה ברור גודל השעה.

זה כאבם של הלוחמים שחזרו הביתה אבל נשכחו מאחור.

בתמונה,
הקפה האחרון בחאן יונס רגעים לפני החזרה ארצה.

Ofer Inbar

05/10/2023

Some dogs just son't want you to look at them, or they are unsure of your intentions.
Give them their space.
This is Rusty and I thought he looked a lot like your dog and 😊