אבי וולמרק - ברוח הכלב

02/11/2021

01/08/2021

רצינו לפתוח את השבוע עם אחד המכתבים מרגשים שקיבלנו ממשפחה שאימצה כלב מהכלבייה הטיפולית שלנו בכפר הנוער הדסה נעורים:
"לחניכי ומדריכי פנימיית נעורים,לפני כארבעה חודשים החלטנו להוסיף כלבה לחיינו, חיפשנו המון זמן וכשראינו את רייצ'ל (פנינה אז) התאהבנו וידענו שזאת היא הכלבה שחיפשנו.
כשאימצנו אותה סיפרו לנו על תהליך השיקום שהיא הולכת לעבור אבל לא הבנו את משמעות התהליך לעומק. במהלך התהליך במפגשים ובשיחות עם אבי וזוהר והחניכים, התחלנו להבין כמה הזמן שרייצ'ל מבלה איתכם תורם לה ומעצים אותה.
כבר בימים הראשונים שרייצ'ל הגיעה התהליך שעברה איתכם הורגש, כלבה מחונכת ונעימה שבזכותם הפכה מדהימה יותר, הבגרות והרגישות שלה לסביבה מפתיעים אותנו בכל פעם מחדש .
רצינו להודות לכם מכל הלב על הנתינה, הטיפול המסור, החינוך, האילוף ובעיקר האהבה שנתתם לרייצ'ל שלנו במהלך התהליך, זה לא מובן מאליו לקבל הביתה כלבה מחונכת שבשלה לאימוץ.
אנחנו מרגישים שגם רייצ'ל רוצה להודות לכם, קשיי ההסתגלות שלה היו מעטים והמעבר עבר חלק וכל זה בזכותכם.
תודה רבה לכם! אנחנו מעריכים מאוד ושמחים על המפגש איתכם.
ואל תדאגו רייצ'ל מקבלת פה את כל האהבה והפינוקים האפשריים.
ההורים של רייצל – דן ויובל."

31/10/2020

12/10/2020

מה שיותר שחור יותר מתוק.

קינדר נולד לפני שנה ויותר באזור התעשייה של נתניה. שם גדל בין פחי האשפה שהניבו לו מזון והרחק מהיצור המפחיד שהולך על 2. לכלבייה שלנו ,בכפר הנוער הדסה נעורים הגיע קינדר בפעילות משותפת עם עמותת הרצליה נתניה אוהבת חיות. ההתחלה הייתה מרחוק, קינדר סרב להתקרב, סרב לאכול , סרב בכלל להסתכל על בני האדם. הפחדים שלו ניהלו אותו והוא העדיף להישאר רחוק ורעב.
בעבודה נפלאה של חניכות הכפר (כן, קינדר סרב בהתחלה שבנים יתקרבו עליו) שהתחילו לאט לרכוש את אמונו והוא מציידו החל להיפתח ולהשתחרר ממחסומים ישנים, הוא החל להתקרב, אפשר קצת מגע והתחיל לאכל. עם הקרבה, המגע, המזון, נוצרו מערכות יחסים וקינדר החל להיפתח לעולם, גם הבנים בכפר התחילו לקחת אותו לטיול וליהנות ממנו. התחלנו לשלב לתוכנית השיקום שלו גם אימון לפקודות בסיסיות והרגלה לחיי משפחה.
קינדר היום מוכן לעזוב אותנו ובפעם הראשונה בחייו, לעבור לחיות באופן מסודר עם בית משפחתי ולהגיע לשלווה ושקט, לאפשר למשפחה וילדים ליהנות ממנו ומהאהבה שהוא מעריף ללא הרף. קינדר, כלב עם חוש הומור ומבט שגורם לכולם לחייך, הוא ממושמע, שקט, חברותי וחששן. כלב נאמן שמחפש בעלים קבועים שייהנו ממנו, ויסיעו לו לעבור את השלב הבא ולהיות פחות חשדן וייהנו מכלב חברותי, שמח, ונאמן. למשפחה המאמצת יינתן ליווי מקצועי בשלב הקליטה שלו במשפחה.
בואו להיות הראשונים שזוכים בו....... המעוניינים באימוץ קינדר, מוזמנים ליצור קשר עם שיר 0556675229 (ימים א-ה בין השעות 9-18)

למילוי טופס שאלון למאמצים
https://www.facebook.com/112491233907963/posts/117739390049814/

18/09/2020

11/09/2020

כמה קשה להרגיש דחוי.
לפני שבועיים עלה פוסט על אימוץ הכלב סיזר. סיזר כלב מקסים בעל מוגבלות בשמיעה שלו. כלב מקסים, שמח וטוב לב, נאמן וקשוב (למרות מגבלותיו). סיזר למד את שפת הסימנים ויכול לתקשר. אוהב אדם, חי עם כלבים בכלבייה ומסתדר איתם (אחרי הכרות ראשונית)
אנו מחפשים לסיזר בית חם לבעלים עם ניסיון בגידול כלבים. חצר לסיזר תהייה מושלמת. – נו? עוד לא יצרתם קשר?
הפוסט לאימוץ של סיזר הגיע לכמות גדולה של אנשים – אבל 0 פניות.
כולם כותבים, חמוד, מקסים וכו', אולם אף אחד לא יצר איתנו קשר. קשה לנו להבין שסיזר יעשה את ראש השנה בכלבייה.
כל הקודם זוכה בחבר אמיתי !!!

המעוניינים באימוץ כלב מכלביית נעורים נדרשים למלא שאלון זה:

https://forms.office.com/Pages/ResponsePage.aspx?id=DQSIkWdsW0yxEjajBLZtrQAAAAAAAAAAAAN__jM5splUNVVWMTRRSFZISlZDNjI3MlRDV0hQQzI3Si4u

24/08/2020

שלום – קוראים לי סייזר Caesarיש לי לקות שמיעה ואני מתגעגע לחיות עם משפחה.
כבר 6 שנים שאני מסתובב. בצעירותי, גדלתי אצל משפחה נחמדה שניסתה לגדל אותי כגור אבל התקשתה ולא ממש הצליחה ( האמת, שגם אני הייתי ממש צעיר ולא מפוקס) אז מסרו אותי למשפחה אחרת, שהחליטה אחרי כמה חודשים לנטוש אותי. (גם ככה, לא סבלתי אותם) .. אז התגלגלתי קצת ברחובות ומשם להסגר וככה הגעתי לכלבייה של העמותה...... למה נטשו אותי? ולא רצו לגדל אותי? נטשו אותי – כי, כי אני חרש. כן יש לי לקות שמיעה. ככה נולדתי, לא שומע מה קורה מסביב (שקט לי באוזניים) אמנם לא שומע, אבל בשאר הדברים אני מושלם ויותר.
כמה שנים שאני חיי בכלבייה בעמותה, שמח ומאושר, האוכל אומנם בינוני אבל יש הרבה זמן פנוי, תמיד אוהב לשחק עם הכלבים בכלבייה ולהצחיק את כולם. מת על כדורים (לא תמיד אוהב להחזיר..... זה שלי!) ואני מאוד אוהב את החיים ומתגעגע לבני אדם שיגדלו אותי. כלבים, לא תמיד מקבלים אותי בשמחה וגם אני, לפעמים לא תמיד קל איתם. אבל אחרי שמכירים אותי, אוהבים את חברתי.
לפני כמה חודשים , פתאום באו ולקחו אותי, לא הסבירו לי וצרפו אותי לפרויקט מיוחד בכפר הנוער הדסה נעורים – רוצים לשקם אותך, שתמצא בית ולא תמשיך לחיות בכלביות, כך אמרו לי ואני, לא ממש הבנתי, כבר שכחתי איך זה לגדול בבית.
הגעתי לכפר הנוער הדסה נעורים. הביאו אותי לכלבייה שלהם. הכלבייה?? – מה זה? בית מלון לכלבים ! איזה כף של מקום, חבל שלא רצו לשקם אותי קודם, מקום מיוחד. לקח זמן קצת עד שהכלבים קיבלו אותי ללהקה (עברנו כולנו תהליך של קליטה), נהניתי מאוד מהחברה של החניכים בכפר. הם שיחקו איתי, האכילו אותי, הברישו אותי, לקחו אותי לדשא, לים, לתחנת הדלק, קיבלתי נקניקיות, ליטופים הרבה כבוד (אז גם החזרתי להם) ..... אז זה שיקום?? - הללויה!!!
יום אחד, פתאום הגיעו החניכים והתחילו לעשות לי סימנים ותנועות מצחיקות. בהתחלה לא הבנתי מה רוצים ממני, אבל מדי פעם קיבלתי נקניקייה ורציתי עוד. אז התחלתי לנחש מה החניכים רוצים ממני והריח של הנקניקיות הטריף אותי. לאט לאט פתאום התחלתי להבין שאני עושה משהו אחרי התנועות של החניכים והנקניקייה מגיעה, קוראים לזה שפת הסימנים (יש את זה גם לאנשים חרשים – קצת שונה, אבל דומה) . איזה כף לי....נקניקיות ותשומת לב בשפע – ש י ק ו ם. אז התחלתי להתיישב, לבוא, לשכב, להישאר במקום בסובלנות. להחזיר כדורים, הכל לפי הסימנים שעשו לי.... והנקניקיות? נקניקיות התעופפו להם לפה שלי, אחח, שיקום – הללויה, כבר אמרתי?
היום מסרו לי שזהו, סיימנו. אני משוקם. אני מאוזן. אני רגוע. אני נאמן. מת על אנשים ומבין את השפה והסימנים שעושים לי ( לפעמים, אני כאילו לא שם לב לסימונים,.... לא תמיד בא לי) והגיע הזמן שלי לבית יציב רגוע, בלי ילדים קטנים (כי לא אוהב שיש הרבה בלגן בבית), רוצה בית שקט עם גינה ודשא ולצאת לפרישה כמו שצריך (אמן). כף לי בכלבייה עם החניכים והכלבים האחרים, אבל ממש חולם על בית ובעלים קבועים כאלה שיש להם ניסיון בגידול כלבים, שגידלו בעבר (בכל זאת יש לי לקות שמיעה ). אני מאוד אוהב טיולים, אוהב לנוח (ואם יש מזגן, אז שבעתיים), אבל הכי אני אוהב...להצחיק אנשים.

אם אתם חושבים שאתם המשפחה שמתאימה לי? תשלחו הודעה בפרטי ונשלח לכם שאלון התאמה (אני קצת בררן, עברתי מספיק והפעם אבחר לי משפחה ראויה ומתאימה)

18/07/2020

05/07/2020

" הגיע הזמן למצוא בית" – שון (2020)

מכלב עזוב ובודד לכלב משפחה חברותי ונאמן.

את שון מצאנו כשהוא חי בתוך חממה סגורה כשנתיים.
כל אותה תקופה חי ללא קשר עם בני אדם (מלבד קבלת מזון), ללא טיולים, ללא אור שמש או כל תשומת לב שבעל חיים ובמיוחד כלב זקוק (פשוט חי לו זרוק בחממה ושורד מיום ליום......שנתיים!!!).

לא יכולנו להישאר אדישים לנוכחות שלו וצרפנו את שון לפרויקט. לקח לו זמן להבין מה זה חיים מחוץ לחממה ושהשמש עדין זורחת (נכנס בגיל שנה ויצא בגיל 3).

בסבלנות רבה עם הרבה פעילות פרטנית ושילוב להסתגלות בלהקה שלנו, עבר שון תהליך שיקום נפלא עם חניכי כפר הנוער הדסה נעורים. הרגלנו אותו לבני אדם, לחזור ולקבל את שמחת החיים, שילבנו טיולים רבים ואימונים לחיים והסתגלות לחיות בבית. ביצענו חינוך למשמעת שתסייע לבעלים החדשים שלו.

לאחר תהליך של 4 חודשים, שון מוכן כיום להשתלב בחיי משפחה.

שון כלב קטן/בינוני. מתאים לבעלים בעלי ניסיון עם כלבים, אוהב לרוץ ולהשתולל ויודע גם לשכב ולנוח. החיים הובילו אותו להיות כלב חשדן ולוקח לו מס' דקות להתחבר לזרים. הוא מסתדר עם כלבים. יודע פקודות בסיסיות ומחפשים לו בית שקט בלי יותר מדי גירויים סביבתיים (פחות מתאים למשפחות עם ילדים קטנים).

המתעניינים, ניתן לשלוח הודעה בפרטי בלבד.

25/06/2020

החופש הגדול התחיל ואנחנו כבר עם הכלבים וילדי משפחות ישראליות המתגוררים בארה"ב . במסגרת מחנות קיץ של ארגון קימאמא KIMAMA . כבוד גדול לילדים הקטנים שהסכימו לבידוד לטובת קייטנה וחופשה בישראל....מקווה שכבר יישארו פה – מה יש לחזור לארה"ב? (מקווה שתרמתי לזה). הייתה ההתנסות נפלאה וחיבור בין ילדים לכלבים תמיד הולך.

חוויה נוספת לחיים.

21/06/2020

מכלב בר לכלב משפחה.

מוחיטו נולד בסוף 2018 אי שם בגבעות שבאזור ואדי ערה. את החודשים הראשונים לחייו העביר בשיטוט באזור, ניזון מאשפה ושאריות . סביר, שהקשר שהיה לו עם בני האדם היה שלילי (שהתקרב לבתי הכפרים, דאגו להרחיק אותו בצעקות, אבנים וכו'). בשלב מסוים הוא החליט לנסות את מזלו ולטעום מהשאריות של אום אל פאחם, שם נלכד ע"י הפקח העירוני והועבר לתחנת הסגר.

ככלב שגדל בשנה הראשונה שלו בשטח, לא הייתה לו אפשרות להשתלב בחיי משפחה ולהיות כלב בית. סיכויים גדולים, שהיה מעביר את חייו בכלבייה של אחת העמותות או שהיה נכנס לרשימת להמתה.

המידע על הכלב הגיע אלינו והחלטנו לבדוק את האפשרות לשלב אותו בפרויקט – מתוך רצון לפתח ערוץ שיקום נוסף שיהווה אתגר רציני לחניכי כפר הנוער הדסה נעורים – שיקום כלבי בר והפיכתם לכלבי משפחה (כלבים שנולדו בשטח, חיו כשנה ללא קשר עם בני אדם).

מוחיטו נאסף והגיע אלינו שהוא רועד מפחד, עם חשש גדול מבני אדם, ללא גבולות או משמעת, רזה ולא מטופח. בתהליך איטי וממוקד שערך כ 4 חודשים עסקו חניכי הכפר בפעילויות שונות במטרה לאזן את מוחיטו ולהקנות לו הרגלים שיעזרו לו באיתור משפחה מאמצת. בתחילה, היה צורך לבסס את הקשר ולגרום לו לסמוך על בני האדם (שעות של ניסיונות התקרבות בסוף הצליחו) הנגיעה הפכה לליטוף, הליטוף הפך לטיול, הטיול הפך לריצה ומשם פעילויות למשמעת בסיסית, הרגלה לחיים בתוך דירה ובעיקר הרבה יחס, ויצירת מנהיגות ברורה.

מכלב מפוחד שנצמד ברעד לפינת התא בכלביה ורק שלא יתקרבו עליו, הפך לכלב חברותי, שובב, אוהב אדם וכלבים, מרבה במשחק וממושמע.

לפני 10 ימים אימץ אביב את מוחיטו ( ולהפך) ושניהם זכו בחברות נפלאה

18/05/2020

לילי, כבת שנתיים נמצאת בכלבייה מזה שלושה חודשים לאחר שאספה מתחנת הסגר, ועברה תהליך שיקום. לילי הגיעה אלינו במצב נפשי ירוד וחוסר באנרגיה.

בתהליך עם חניכי הכפר ותמיכה של טיפות הומאופתיות, לילי כיום מוכנה סוף סוף לחיות בבית.

לילי כלבה שקטה זקוקה לביטחון ושלווה, כלבה שאוהבת ליטופים ויחס אישי. פחות מתלהבת מטיולים ופעילות., זקוקה משפחה טובה ויציבה ואנו מחפשים לה כזאת בקפידה חשובה לנו משפחה עם נוכחות בבית (בעלים שעובד מהבית או כלב נוסף). עדיפות לבית עם חצר. לילי מסתדרת עם ילדים, חתולים וכלבים. יש צורך להמשיך את הטיפול ההומאופתי.

משפחות מתאימות יכולות לשלוח הודעה Zohar Profeta

05/05/2020

איזה כף לחזור לכלבייה אחרי חודש וחצי של הפסקת/חופשת קורונה.

חודש וחצי של תיקונים , צביעות, גינון , נטפליקס. חזרנו לפעול ולסייע לכלבים שננטשו .

אני עדיין מתאושש מהתופעה שיצרה הקורונה – כלבים משפחתיים רבים שהושלכו לרחובות ( חייב לציין שמצד שני, נמצאו מתנדבים ומשפחות סייעו לעבור את התקופה).

תופעת נטישת כלבים תמיד עוררה בי תהייה ומחשבות רבות..... איך משפחה שמגדלת כלב, פתאום מחליטה לנטוש אותו. (בעיקר כמות הכלבים הנטושים בסביבות נתב"ג בתקופת חופשת הקיץ). מה מספרים לילדים? איך מסבירים עלייה של 30% במספר הכלבים הנטושים בעקבות הקורונה.

שמח שיש לי את האפשרות להיות בצד השני של הגדר. לקלוט כלבים נטושים, לשקם אותם בתהליך נפלא עם חניכי כפר הנוער הדסה נעורים ולאתר משפחות טובות ומחויבות לגדל את הכלב שאימצו.

11/04/2020

11/04/2020

https://www.mako.co.il/news-world/2020_q2/Article-31c0e98001f5171026.htm

כחלק מהלקחים שמופקים עקב התפרצות הקורונה במחוז וואהן בסין, הוגדרו מחדש רשימה של חיות שיהיה אסור לאכול אותן יותר, ביניהן גם כלבים. גורמים בעמותות בעלי חיים מגדירים את...

22/03/2020

גם דרך לפרוק אנרגיה - מי יודע איך מדוממים רועה גרמני בן 4 חודשים (: מחפש את הפתח לסוללות

23/01/2020

פעילות נוספת שלי, במסגרת חוג לכל ילד בביה"ס לאומנויות בעכו " התומר" . מפגשים שבועיים עם תלמידי כיתות ד. שילוב של הכרת הכלב, הגידול הנכון, למידת אימונים בסיסיים ועוד. הכל משולב בהדרכה, משחקים, סרטונים, אווירה טובה, עניין רב...וכלבים נפלאים שמצטרפים למפגשים.
בעידן המודרני והאורבני, הכלב עובר יחד איתנו את השינויים עם פחות הבנה ופגיעה באיכות החיים שלו. צמצום השטחים הפתוחים, יותר אספלט ובטון, הזמן הפנוי שלנו מצטמצם ( והטיולים עם הכלב מתקצרים). כל זה ועוד, מעודד בעיות התנהגות אצל הכלב (בעיות שהיו קיימות גם לפני 30 שניה אולם במינון נמוכה יותר).
לכן, יש חשיבות גדולה לחנך וללמד את הדור הצעיר מנפלאות הכלב. הכרות מעמיקה על החיה, הצרכים שלה, ההיסטוריה והתרומה של הכלב להתפתחות האנושית. הדרך הנכונה לגידול הכלב. בשילוב ערכים לחברות, עבודת צוות ועוד נושאים נפלאים ואחרים שהמפגשים הללו תורמים.

02/01/2020

2020 הגיעה ואיתה השינוי המובטח (זוכרים? הבטחתי) . השנה האזרחית החדשה מביאה תחילת פרויקט ופעילות של שיקום כלבים תוך סיוע לבני האדם.
הפעילות שמתחילה בכפר הנוער הדסה נעורים.
במקום מוקמת כלביה שיקומית נפלאה שמטרתה לשקם כלבים נטושים בעזרת חניכי הכפר. תודות – אורן עדיקא ( איש יקר, חבר וכלב בנשמתו) ומנהלת משק החי בכפר – רונית בן אמוריה. שביחד עם קרן מנמון( אנשים טובים שמשקיעים מכספם להצלחת הפרויקט) – הכל התחבר לתכנית עבודה שבמרכזה הצלת כלבים שננטשו – הולך להיות מעניין.

14/12/2019

https://www.facebook.com/2194131337465319/posts/2445432189001898/

30/10/2019

14/09/2019

כלבים תמיד ענינו אותי. כילד תמיד רציתי בחברתם. בדרך למכולת הייתי צריך לעבור כמה מהם, את חלקם חיבבתי, חלקם ליטפתי ושיחקתי, את חלקם במבטים הייתי מגרש ולא פעם סופג נביחות מפחידות.

בגיל 14 הופעתי בבית עם גור בוקסר. הודעתי להורים שלי "אם הוא יוצא, אז גם אני" (ההורים שלי כנראה לקחו אותי ברצינות כבר בגיל צעיר). אז ג'ק הצטרף למשפחה (דירה צנועה, קומה רביעית....בלי מעלית). אחרי הצבא ויום אחרי סיום הלימודים, הצטרף גאס (בוקסר, איך לא) ומאז אני תמיד מוקף בבעל החיים הנפלא הזה. גם בהיותי לתקופה באתיופיה לא ויתרתי. את טופי (הפעם לא בוקסר) הטסנו איתנו ובנוסף אימצנו באדיס אבבה, כלבת רחוב ששיחק לה המזל (לצערי, אין שם הרבה ברי מזל).

באחד מביקורי בארה"ב נחשפתי לפעילות של כלבנות טיפולית. נדהמתי מהיכולת לייצר תועלות נוספות מהקשר בין אדם לכלב. כבר אז היה ברור לי, שבשלב מסוים עיסוק בכלבים יהיה משמעותי בחיי. וכך....ב 2012 סיימתי את הכשרתי כמאלף כלבים ומדריך לכלבנות טיפולית.
למזלי, יכולתי לשלב בין קריירת ניהול (שהתחילה לאט לאט לשעמם) והתנדבות בתחום הכלבים. כל אותם השנים, אימנתי כלבים, ליוויתי משפחות וסייעתי לילדים ולבוגרים בתהליכים רגשיים והעצמה אישית בעזרת כלבים. פעילות מבורכת שחיפשה את נקודת השינוי.
אז הנקודה החלה לגדול, להתרחב ולהשמין עד שלא יכולתי להתעלם (מי רוצה ללכת כל הזמן אם נקודה?.....למרות שאני מנומש 😊) והתזמון הנכון הגיע (למען גילוי נאות – הוא הגיע לפני, אבל...הייתי "עסוק" ולא פנוי לכך).

2020 היא שנה טובה להתחיל (וגם לסיים). שנה שקל לזכור (לדיסלקט כמוני, זה דווקא חשוב תאריך קל), לא תהייה שנה טובה ממנה (מה נחכה עד 2030?, יותר מדי), אז החלטתי...
החלטתי להיפרד מהחולצה המכופתרת, מהרכב חברה (אויויויו.... לא קניתי לעצמי רכב ב 25 שנה האחרונות), לדאוג לסלולר, לקנות מחשב ועד ועוד אבל בעיקר להיפרד מהעיסוק הקודם (ואני מודה על קריירה נפלאה, מגוונת ומאתגרת).

אם נפרדתי צריך אז צריך להתחבר... נתחיל להתחבר לחולצת הטריקו (לא נלך בלי חולצה), נתחבר לזיעה ולסביבת עבודה שונה (אך מוכרת ומועדפת), להתחבר לכלבים שזקוקים ליד מכוונת לטובת חיים בשיתוף עם האדם, למשפחות שמעוניינות או החליטו לשלב כלב בחייהם. ובעיקר נתחבר ונחבר יותר ויותר בין האדם לכלב ולהפך. ולקדם את תחום הכלבנות הטיפולית (האח הצעיר של הרכיבה הטיפולית שכבר פעילה בישראל שנים רבות) – הגיע הזמן לכלבים!!!
אשלב אימון ואילוף, סיוע בבעיות התנהגותיות שיש לכלבים, אלווה משפחות משלב המחשבה לשילוב כלב ובתקופת הגידול, נעזור לכלבים נטושים למצוא את דרכם חזרה לעולם בני האדם ונסייע לבני האדם בגילאים ובעלי צרכים שונים בעזרת כלבים.

אז 2020 אוטוטו פה ממש מעבר לפינה ואנחנו מתחילים - אין כמו "אחרי החגים"