03/12/2023
ועכשיו כשהגיעו פרטים נוספים
אפשר לומר אחרונים, נתחיל מהסוף
כי הסוף הוא כמו ההתחלה והאמצע של חייו
ושוב הסוף.
עם ישראל התברך על שחרורם של כמה מהחטופים וליבנו עם השאר..
ברגע ששיחררו את 'דורון כץ אשר' ובנותיה, ידענו שתכף נדע את האמת, את מה שקרה ברגע האחרון הזה, אותו הרגע שראינו איך הוא התחיל אותו סרטון על הטנדר עם העגלה שבה הם ישבו וחשבנו שרק אלוהים או מי מטעמו יודעים את ההמשך.
אבל גם 'דורון כץ אשר' ידעה, היא היתה שם איתו באותה עגלה אותו טנדר שהיה בדרכו לעזה-
סרטון מפורסם שגם אם ימחק מהתקשורת לעד ישאר בנו
איך בני המוות שמים לה דגל ישראל על הראש
והיא עם המבט החסר.
הבנות שלה שם,
ודורון.
דורון בולדס הדורון של כולנו, יושב בין הקטנות ועוטף אותן עם הידיים הגדולות שלו
מרכין את ראשו
כנראה בפעם הראשונה והאחרונה בחייו מרכין את ראשו.
באמת התפלאתי שכך, אבל אני בטוחה שהוא לחש לבנות של כץ מילים של שקט
כמו לתת להן רגע של ביטחון.
כמעט שהצלחתי לשמוע את המילים בתוך צעקות המחבלים וה"אללה וואכבר" שהיה רועש יותר מהמילים שלו, מילים של שקט שנאמרו בלחש
אולי בכלל בלב.
חשבנו במשך לא מספיק זמן שהוא חטוף
הרע במיעוטו.. ואז התבשרנו שחלק מהלב שלנו חלק גדול נותר ליד הגבול, ירוי ושם הוא נותר.
כבר לא חטוף
כבר לא בדרך לעזה
כבר לא.
והיה חסר חלק אחד בתוך כל החלקים והשאלות הגדולות האחרות.
מה השתבש ברגע הזה?
אז לא רק אלוהים יודע
גם 'דורון כץ' סיפרה לאחר חזרתה מהשבי ובשיחה אישית עם חברו שי.
כן, זה דורון שחיבק את בנותיה
כן, הם היו בדרכם לעזה
אבל לא, הוא לא עבר את הגבול.
רגע קודם, הטנדר עצר, מחבלים עלו על העגלה וביקשו להפריד בין הקטנים לגדולים
דורון שלנו לא הצליח לעמוד בסצנת הסלקציה ובידיים חשופות הצליח להפיל את אחד המחבלים מהעגלה.
אנחנו יודעים שהיה מספיק גדול אנחנו יודעים שהוא היה מספיק חזק לעשות את זה ובעיקר אנחנו בטוחים שהיה מספיק כועס בכדי להבין ש - לחיות או לחדול.
מכאן התסריט ברור
אולי היה גם לו..
מחבל אחר ירה בו
שלוש פעמים, מיד במקום
זה הרגע שדורון בחר בצדקת הדרך שלו בחר בסוג של "חירות".
מי שהכיר אותו ידע שלא היה נכנס לשבי,
זה כמו לכלוא אריה בכלוב.
מי שהכיר אותו ידע שדורון לא יצליח לשבת בשקט כשילדים בוכים.
אני מאמינה שהוא חשב שזה יסתיים אחרת עבור כל מי שישב איתו באותה עגלה, אחרת אולי לא היה מנסה..
זה היה דורון
כמו שהוא היה גדול ככה גם הלב שלו
זה היה דורון בסוף שלו, באמצע ומההתחלה.
רק בן 34 כשדרכו כאן הסתיימה
אני מאמינה שעוד לפני שגופו נורה ליבו כבר נשבר
לפחות שעתיים בהם ראה את בני המוות בדמותם של בני אדם עושים מעשים שאין לי דרך להמשיך את המשפט הזה.
אבל הוא ראה וליבו החליט כבר קודם.
ג'ינג'י
רעמה של אריה
ולב בצבע זהב
דורון היה השף בחווה שלנו
מירידי הבשרים ובכל אירועי הבוטיק כבר חמש שנים
אבל לפני הכל היה חבר טוב
חלק מאיתנו
יצירה שיצרנו יחד בשנים האחרונות
אח גדול לכל ילדי החווה שבורי הלב להבין את זה.
איך בכלל אפשר להבין את זה?
מעבר לכל מה שידענו עליו גילינו עוד כל כך הרבה בזמן השבעה
על מספר רב של תרומות באירועים שלא יכלו להרשות לעצמם. ואף אחד לא ידע בכלל..
בד"כ אנשים עושים ומספרים ומקבלים נקודות..
אבל לא דורון
דורון לא היה צריך נקודות
הכל היה אמת, הכל בשביל למלא את המקום בלב הגדול שלו.
דורון עבד במסיבה בנובה בדוכני המזון.
זו היתה ההעבודה האחרונה של האיש החרוץ הזה שהסתיימה במשימת חייו
להגן על מי שהיה צריך
תמיד הצלחת, אבל הפעם זה היה גדול ממך גדול מכולנו.
אני רוצה להאמין שהיו צריכים עוד מלאך למעלה
ואתה הרי אף פעם לא אמרת לא.
דורון,
כמה שאלות שעוד יש לי
כמה רגעים ושיחות שנקטעו רק כי חשבתי שיהיה לנו עוד רגע.
וזהו, אין עוד רגע.
אוהבת
מתגעגעת בלי סוף