המרפאה הוטרינרית של ד"ר הדס ולד

18/11/2024

לקוחות מקסימים שלי לקחו אליהם 6 חתולים יונקים. כשהם גדלו טיפה הם דאגו לכולם לעיקור וסירוס ועכשיו הם בני חצי שנה ומוכנים לאימוץ. כולם מתוקים, אוהבים מגע וליטופים, עדינים וטובי לב. גם מילקי הקטנטן הצטרף לפני שבועיים. הוא בשלבי גמילה מחלב ומעבר למזון מוצק וגם הוא למסירה.
ככה פונים אליהם לפרטים ולאימוץ:
טל: 0508807311
ברק: 0508807310

27/10/2024

סתם חתולה זקנה ונו... מכוערת, של אף אחד.
הסתובבה בחניון של בניין במודיעין, מכוסה כולה בפיח ומטונפת.
שרון Sharon Toker Mendel ראתה אותה. בשנה האחרונה החתולה הזו, שקיבלה את השם "פחמי" קיבלה טיפול מסור על ידי שרון. ארוחות טובות, מקום לישון, הגנה מפני השכנים שפחות אהבו את הנוכחות שלה ואפילו סירוק כשהיא הסכימה.
פחמי למדה לבטוח בשרון והיתה מלווה אותה לדלת ולפעמים אפילו מסכימה להכנס למסדרון של הבניין.
אבל נשארה החתולה המלוכלכת בתבל.
ביום כיפור פחמי נעלמה. שרון חיפשה בכל מקום ולא מצאה אותה. רק בשמחת תורה היא פתאום צצה, רזה נורא, מיובשת להחריד וקרה כל כך שהמדחום לא הצליח לקרוא את הטמפרטורה.
ניסיתי מאוד לעזור לה ולהציל אותה אבל הפעם זה היה חזק מכל טיפול ופחמי לא התאוששה. זה נגמר בהמתת חסד.
ועדיין, זה סיפור טוב. זה סיפור על שרון הטובה והשכנה שלה שאת שמה לצערי אינני יודעת, שהיתה חלק מהעניין. זה סיפור גם על הדודה של שרון - חניתה, שהיתה cat lady רצינית ונפטרה בשבוע שעבר. זכיתי לשמוע את הסיפור שלה כשפחמי הגיעה אלי למרפאה.
זה נקודות אור קטנות בימים קשים נורא וכמה חשוב שהן שם. תודה שרון ותודה לכל האנשים שפותחים את הלב לחיות של אף אחד 🙏

02/10/2024

זואי המתוקה הגיעה אתמול למרפאה לבדיקה וייעוץ לגבי ליקוק כפות הרגליים שלה. דיברנו גם על החרדות שלה מהריצה לממ"ד.
ואז... איראן.
ככה יצא שזואי, ניב ואופיר הצטרפו אלינו לערב שלא ישכח בממ"ד שלנו. רק בישראל 🤣

26/07/2024

שבת הגיעה.
הבטחתי שאעדכן איך הולך לי עם מותק הכלבה הנבחנית שלי ופיפה הכלבה הלחוצה ששותה ומריירת את זה בכל הבית.
אבל אז, סתם ככה בשבוע השני של יולי חליתי בקורונה. ולא סתם בקורונה, אלא בקורונה של ה"ביוקר". עם כל הכאבים והחום והחולשה.
זו מחלה שלא נגמרת! שישה ימי חום ואז השלב השני והמופלא של long covid שזה בגדול תחושה של "שמו אותי במכונת כביסה על 60 מעלות ושכחו להוציא". אז שבועיים כאלה. ואז שחר חלה והוא בדיוק לפי אותו הסרט.
אתמול אביתר העלה חום...
בקיצור, כאן חולים בכיף.

אני ממש רוצה להודות לכם, חברים אהובים, שהייתם כל כך סבלניים בחודש האחרון וזרמתם עם הזזת התורים וביטולי הניתוחים שנאלצתי להנחית עליכם. תודה. עזרתם לי מאוד מאוד ואני מאחלת לכולכם בריאות בשפע, אמן סלה.

אז את העדכונים על הכלבות המשונות שלי אני דוחה לשבוע הבא כי שבת עכשיו ועכשיו נחים ונותנים לנפש לנוח.

הערב אני רוצה לחלוק איתכם אהבה גדולה שלי. אני עוקבת אחר כל מיני אומנים, מתחומים שונים. כמה כיף שהרשתות החברתיות יודעות להציע לי דברים שאני אוהבת.
אחת האמניות שאני הכי אוהבת היא Donna Van Hooser מאריזונה. דונה היא אמנית פסיפס שעבודותיה גורמות לי לעונג עילאי ולקנאה יוקדת. איך עשרה קבין של כשרון ירדו על העולם ותשעה קיבלה דונה?!
העבודות שלה יגרמו ללסת שלכם להישמט. באחריות.
היא תופסת בחדות ובגאונות את המהות של האובייקטים שלה (חיות בעיקר) ובשימוש בקרמיקה (אריחים מעשה ידיה) וזכוכית יוצרת ריאליזם מסוג חדש.
לא ראיתי דבר כזה בחיים.
אני מניחה לכם פה לינק. תהנו!

https://www.facebook.com/profile.php?id=100059997684046

שתהיה לכם שבת טובה טובה עם בשורות טובות ונאחל לחזרתם בשלום של כל חטופינו וימים טובים הרבה יותר 🎗

08/07/2024

#אתגריולי
#טיפולהתנהגותילכלבים

בואו נדבר רגע על הגיינה.

אני עושה הפסקה קצרה בעלילות מותק הנבחנית (הולך נהדר לבינתיים דרך אגב) כדי להעלות את הנושא הסופר חשוב של ריחות ומיני סרחנות.

כי זה הכי קשור להתנהגות בעולם!

פעם, ממש מזמן, לפני שנה, היו לנו 3 ספריות כלבים שהיו מגיעות למושב, עוברות בית בית, מספרות, מקלחות ומטפחות את כלבי השכונה. אחחחח אלה היו ימים יפים.

היום אין לנו אף אחד. לא יודעת למה. ככה. כולן עשו הסבת מקצוע.
מאז הכלבות שלי מסתובבות ארוכות פרווה.
זו בעיה כי כשמכניסים אותן לאוטו כדי לנסוע לטיול, שחר מתבאס שכל האוטו מתמלא בפרווה שעפה לכל מקום ונדבקת לבגדים ונשארת ברכב לתמיד פחות או יותר.

במקביל גם אני הייתי עסוקה ולא ניקיתי להן את השיניים המון זמן.
ואז כולנו מתבאסים, אבל אורי במיוחד (כי מותק מלחיתה ממש מעליו), שהריח באוטו ממש נוראי בגלל השיניים המסריחות שלהן.

כך יצא שבסופ"ש הקודם הן לא יצאו איתנו לטיול ביער כי לבנים לא היה חשק לפרווה ולריח. וכך גם יצא שאני כל הזמן עסוקה בלטאטא פרווה ואני מסתכלת בהן במבט מאשים. אשמות תכל'ס! לא ככה?!

ככה לא בונים מערכת יחסים קרובה!

אז ביום שישי שתיהן עברו ניקוי שיניים יסודי ובתחילת השבוע אני בעצמי לגמרי סיפרתי אותן במכונת תספורת איומה לגמרי שקניתי לצורך העניין. רציתי לכתוב לכם המלצה למכונה טובה אבל אין לי. המכונה שלי דרעק.

ועכשיו יש לי שתי כלבות מסופרות, מקולחות, עם שיניים נקיות ומה אגיד לכם? איזה כיף ללטף אותן ולא להשאר עם שכבה שומנית אפרפרה על האצבעות. וכמה יפה להן קצר! כאילו, אם מזניחים את השבילים העקומים שחרשתי להן בפרווה כי המכונה שלי קקה ובחיים לא סיפרתי כלב.

פתאום יותר כיף לי איתן וברור שבסופ"ש הקרוב אף אחד לא יתבאס כשהן תתלוונה אלינו לטיולים.

כלב מסריח זו לא רק בעיה בריאותית. פגשתי כמה בעלי כלבים שחולים על המסריח של הכלב שלהם. ממש מסניפים! אבל הם מקרים פרטיים ונדירים. לרוב כשהכלב מסריח הבעלים תופסים ממנו מרחק לאט לאט וזה ממש חבל.

תזכרו, כמו הדג, גם הכלב מסריח מהראש.
תדאגו לטיפול שיניים, למקלחת ולתספורת ואז תסניפו כמה שבא לכם. ויבוא לכם!

בתמונה: פיפה מסופרת. מסתבר שמתחת לכל הפרווה היא בכלל בלונדינית.

אהבתם?.שתפו!
תייגו חברים שהכלב שלהם ריחני. ספרו לי על מכונת התספורת האהובה עליכם. תייגו ספרי כלבים אלופים. שתפו בקיצור 😉

04/07/2024

#אתגריולי
#טיפולהתנהגותילכלבים

ממשיכים.
אז סיפרתי לכם שמותק שלי היא כלבה מאוד מאוד לחוצה. היא נובחת בטירוף טירוף טירוף כשמישהו נכנס לחצר (לרוב אלו לקוחות של המרפאה) וגם כשאנשים עוברים סתם ברחוב ליד השער שלנו.

אז קודם כל לשאלה הראשונה: מתי היא נובחת?

היא נובחת בכל פעם שמישהו חונה ליד השער, בכל פעם שהיא רואה אנשים עם כלבים ליד השער (גם סתם כאלה שבמקרה עברו ברחוב בלי כוונה להיכנס לחצר) וכמובן בכל פעם כשמישהו כבר נכנס לחצר והולך לכיוון המרפאה.

השאלה השניה - למה היא נובחת?
היא נובחת כי היא רוצה להרחיק מי שנכנס. היא לחוצה מכל העניין הזה וצריכה להיות בשליטה.
כן, אבל *למה*?
כי *אני* מרחיקה את מותק מהמרפאה. אני לא מאפשרת לה לבוא במגע עם הלקוחות שלי. אני מעדיפה "הפרד ומשול" - בית לחוד ומרפאה לחוד.
אני מפחדת שהיא תפחיד את הכלבים והחתולים שבאים. אני מפחדת שכלב אורח יכנס בעקבותיה הביתה. אני מפחדת שהלקוחות שלי לא אוהבים כלבים של אחרים או שזה נראה לא מקצועי שהכלבות שלי מתנהגות כמו פושטקיות.

אז מה עושים?
בדיוק את ההיפך ממה שעשיתי עד עכשיו.
מתחילת החודש אני משאירה את הדלת המקשרת בין הבית למרפאה פתוחה.
מותק ופיפה מוזמנות להיכנס ולבדוק מי בא לבקר.
אני נושמת עמוק ולוקחת רגע להסתכל על המפגש הזה בינן לבין הכלבים שבאים לבקר כאן.
ומסתבר שזה גם עובד ממפגש למפגש!
מותק נובחת פחות, נכנסת למרפאה בנהמות מתונות, מרחרחת קצת ויוצאת ברוורס. וזהו. שקט.
זה מחליף לי דקות ארוכות של נביחות בלתי פוסקות שגם קולר נגד נביחות לא עזר להן.
אני אצלם בהמשך השבוע מפגש כזה בין מותק לאורחים שלי כדי שתראו את הפלא הזה.
מבטיחה לתעד את ההתקדמות.

לבינתיים, שתפו איך אצלכם? מה התשובות ל"מתי" ו"למה" בבית שלכם? איך המחשבות והפחדים שלכם (האנשים) מגבירות את ההתנהגות המטרידה של הכלב שלכם?
ומה אתם יכולים לשחרר ובכך לאפשר לכלב להירגע?

02/07/2024

למה הכלב שלי מתנהג ככה ומתי הכלב שלי מתנהג ככה? השאלות הכי חשובות כשמתחילים טיפול התנהגותי לכלב.
#טיפולהתנהגותילכלב
#אתגריולי

30/06/2024

יש לי שתי כלבות.
מותק, הכנענית הבלונדינית הותיקה (בת 10) ופיפה (בת 4), המלינואה האסופית.
שתיהן סיוט.
כל אחת והסיבוב שלה.
מותק נובחת בהיסטריה כשמישהו עובר ברחוב, ואם נכנסים אלינו בשער אז בכלל היא נובחת עד שהגג עף.
כשהיא לא נובחת היא נוהמת. כשהיא לא נוהמת היא סתם חסרת שקט.
פיפה מלאה בשריטות משלה. כיאה לכלבה שנאספה מהרחוב בגיל בוגר היא מפחדת מהצל של עצמה. היא מעריצה אותי ברמות של סטוקרית פתולוגית ושותה ושותה ושותה מרוב התרגשות כל פעם כשהיא יוצאת לטיול, חוזרת מטיול, רואה אותי בבוקר, רואה אותי סתם באמצע היום, או מדמיינת שעברתי בסביבה.
ואז, לא רק שהיא שותה, היא מטפטפת את המים על ככככלללל הבית. אני לא צריכה מנוי לבריכה בקיץ. הרצפה שלי מספיקה לגמרי לטבילה. פיכס.

ואני הרי יודעת מה לעשות.
זה רק עניין של קשב והתמדה ואני עושה ייעוצים התנהגותיים כאלה להמון לקוחות ובהצלחה רבה.
אז למה אצלי לא?
כי... תירוצים. כמו אצל כולם.
וזה אפילו לא שהסנדלר הולך פה יחף, בכיף שלו. זה יותר שהסנדלר נועל מידה קטנה מידי עם גימור פוצע וגרוע של נעל.
נמאס לי בקיצור.
בא לי את מותק צ'יל עם כל מי שנכנס לחצר.
בא לי את פיפה רגועה בטיולים, שותה כשהיא צמאה ובלי תנועות חדות וריצות בין הרגלים שלי.

יאללה לעבודה!

במהלך יולי אני אעבוד עם הכלבות שלי בדיוק כפי שאני מייעצת לעשרות כלבים אחרים. זה לא יהיה קל כי הקשב צריך להיות על זה כל הזמן עד שזה מושרש בהתנהגות שלנו.

אני אכתוב, אצלם ואתעד ומזמינה את כל מי שיש לו כלב מאתגר לעקוב ולצחוק עלי אם זה לא מצליח 🤣

אבל זה חייב להצליח. בחיי שאני זקוקה לשקט מנביחות ולרצפה שלא חייבת ספונג'ה פעמיים ביום.

בואו ושתפו אותי בהתנהגויות המבאסות של הכלבים שלכם. תראו לי שאני לא לבד!

13/05/2024

אני לא נוטה לכתוב את המחשבות שלי כאן בדרך כלל. תמיד נראה לי שמה שיש לי בפנים אנשים אחרים כבר כתבו טוב יותר וגם נימקו על הדרך.
וגם הפעם, הכל כבר נאמר. קשה היום במיוחד וקשה כבר מאוקטובר ולא משנה מה אני עושה, תמיד יש משא של עצב שמתלווה לזה.
יש מין פער כזה, כי לי לא קרה כלום. המשפחה שלי ממש בסדר, תודה לאל.
אז מצד אחד יש לי צורך עצום להיות חלק מכל הטלטלה המשוגעת הזאת של המדינה ומצד שני החיים ממשיכים כרגיל, הילדים שלי עדיין קטנים וצריכים סביבה בריאה ומאפשרת ושמחה ואני צריכה להתעסק בדברים שמשמחים אותי כדי להמשיך לחיות. זה מוליד אשמה.

אז אני מתנדבת פה ושם ומטפלת במתנה קצת בחתולות מעזה או בכלב של מפונים כשהם מגיעים אבל אין לי יכולת לרדת דרומה ולעזור ממש או לפתוח מרפאה ניידת לתושבי הצפון או משהו כזה. אני צריכה להיות אמא של אורי ואביתר בסתריה. כל דבר שאני עושה מרגיש לי קטן מידי, מעט מידי.
תרומה למי שצריך מרגישה לי כמו התחמקות ממתן תשומת לב וזמן. וזה מה שהייתי רוצה לתת באמת אם היה לי יותר חופש. וגם זה מרגיש תירוץ.
נורא מורכב.

וזה הכל בגלל שבמהות הפנימית שלי אני נורא נורא רוצה לתקן את מה ששבור. אבל אי אפשר. לא את זה.

אז מה נשאר?
הגננת של אביתר שאלה את הילדים בגן מה הם רוצים לתת למדינה מתנה. אביתר אמר "שיהיו לה הרבה דגלים בכבישים". לא רע תכל'ס!
מה יש לי לתת למדינה?
מיסים כחוק, חינוך טוב לילדים שלי, נימוס ואהבת אדם. וגם את הרשימה הזו, של דברים שאני אוהבת בך - מדינה שלי, שאני כותבת עבורך אבל בעיקר עבורי.

אני אוהבת את הריח של האביב כאן. וגם את הריח של הקיץ כשהולכים בחולות.
אני אוהבת את החיות והציפורים ואת כל החיפושיות האדומות שאביתר ואורי אוהבים.
אני אוהבת שבכל בסיס של צה"ל יש אקליפטוסים.
אני אוהבת את המשפחה, החברים והשכנים שלי. כולם פה הם "אחי". זה מהמם.
אני אוהבת איך שאנשים דתיים מתמודדים עם שכול. תמיד זה נראה לי מלא עוצמה, הניתוב הזה של העצב לעשייה. זו השראה בשבילי.
אני אוהבת את העומק שיש לעם שלנו. אני אולי תופסת פה תחת על עמים אחרים, אבל אני באמת חושבת שאנחנו משהו מיוחד. כל אחד פה הוא קצת נביא.
אני אוהבת את השקיעות של החורף. אני אוהבת את הזריחות של הקיץ.
אני אוהבת את היצירה הישראלית: הספרים, הסדרות, הסרטים, האומנות, המוסיקה והאופנה. זה מרגש אותי. ואני הכי יפה כשישראלי לי.
אני אוהבת את הריח של סבון נקה 7.
אני אוהבת את תאגיד השידור הישראלי.
אני אוהבת את האוכל כאן.
אני אוהבת את השוק ברמלה. אני אוהבת שוק בכללי. גם כנאפה. ובורקס.
אני אוהבת שאפשר לבקש עזרה משכן. וגם מאדם זר.
אני אוהבת את הרחובות בתל אביב שיש בהם מלא צל ענק וכיפי ולא משנה שהפיקוסים האלה מלכלכים את המדרכות. זה לא לכלוך, זה משחק קראנצ'י מתחת לסוליות.
אני אוהבת את הים. ואת המדבר. ואת ההרים והגולן.
אני אוהבת את יום שישי.
אני אוהבת את ירושלים בערב עם המעוף המשוגע של הסיסים.
אני אוהבת את ההתנדבות כאן ואיך שכל המדינה הפכה לחמ"ל אחד ענק שהתחיל להזיז ולסייע במקום המנגנונים הממשלתיים שחסרים כאן. אני לא אומרת שזה בסדר, אבל אני אוהבת את זה שזה קם ואנשים לא חיכו חסרי אונים אלא הרימו דברים.
אני אוהבת את הדגל שלנו. הוא יפהפה.
אני אוהבת את התנ"ך. וואלה, קראתי את כולו וזה וואו של ספר. דמויות מאוד מפוקפקות לפעמים, אבל הוא רלוונטי להפליא.
אני אוהבת את האוניברסיטאות שלמדתי בהן. מודה להן מאוד על השכלה מעולה והרחבת האופקים.
אני אוהבת את השפה העברית.

מזל טוב מדינה שלי. את נס גלוי. מאחלת לך ולי ולכולנו שנודה על קיומך יום יום ונעשה פה יותר טוב. שכל החטופים וכל החיילים יחזרו הביתה בשלום, שתסתיים המלחמה, שיגיע שלום ושקט ושתגיע תקווה טובה ומרפאה.

01/05/2024

סוכריות! הגורים הכי מתוקים, רגועים ובריאים של החתולה הכי אהובה ומלטפת שיש. ג'וי - את חתולה מלאך!
מי שיאמץ אותם יזכה בענק. הם אמנם נראים רגיל אבל האופי בלתי רגיל בהחלט. כמה אושר!

15/04/2024

14/04/2024

מה שלום החתול שלכם?
טוב לו וטוב לכם או שהוא תוקפן, מרסס שתן, מתחבא ומאיים?
אולי כבר ניסיתם תרופות הרגעה. אולי כבר התייאשתם ממנו ואתם חיים לידו בזהירות.
יש מה לעשות ולפעמים הפעולות הכי פשוטות ישנו את החתול שלכם תוך זמן קצר.
אתם מוזמנים לדבר איתי ולקבוע פגישת ייעוץ (גם אם אתם גרים רחוק זה לגמרי בסדר).

החתול שלכם יכול וגם רוצה להיות מאמי. זה אפשרי.

13/10/2023

הולכים להיות המון פוסטים על כלבים שמחפשים בית. הטרגדיה הזאת לא פוסחת על אף יצור חי 😞
אלו לא כלבים מעוטף עזה, אבל גם הם מחפשים בית וזה דחוף כי מי שלקח אותם לאומנה לא ידע שדקה אחרי זה הוא יקרא למילואים. מתוך השלושה נשאר זכר ונשארה נקבה.
הם צעירים (4 חודשים) ובריאים ויהיו להערכתי כלבים בסביבות 25 ק"ג.
אם בא לכם לפגוש אותם, דברו עם יפעת 0526903503.
הם נמצאים באלוני אבא אבל אם צריך אפשר לעזור לכם ולהסיע אותם לאן שצריך.
זה זמן ממש טוב לאמץ. אין כמו דאגה למישהו שתלוי בך כדי לרפא ולתקן את הנפש.

09/10/2023

ימים קשים קשים עוברים עלינו וגם על חיות המחמד שלנו.
הכנתי לכם סרטון עם טיפים לטיפול בתסמיני חרדה בכלבים.
שיגיעו אלינו במהרה ימים של שקט ואור ושנוכל לקום מכאן ולצמוח 🙏

26/06/2022

איזה כיף!
אנה החתולה הגיעה אלי לפני חודש וחצי בפעם השניה כשהיא רזה, עצובה וכאובה בעקבות מחלת חניכיים אוטואימונית קשה. במחלה הזו הגוף תוקף את הרקמה המחברת בין השיניים ללסת. זה מאוד מאוד מאוד כואב והחתול לא מסוגל לאכול כלל וגווע.
הטיפול התרופתי לא עבד על אנה והיא גם לא אחת שקל להביא למרפאה. אנה היא נפש חופשיה שלא מוכנה לשמוע על להכנס לכלוב. בכל פעם שהיא הגיעה אלי היה צריך להזמין לוכד מקצועי! 🤦‍♀️
אחרי התלבטות נכנסתי איתה לפרוצדורה מאוד לא פשוטה של עקירת כל השיניים בפה. זה קקה כמו שזה נשמע. וזה גם מאוד קשה לביצוע ושתינו יצאנו גמורות מזה.
אנה נשארה אצלי יומיים לאשפוז והתחילה לאכול יממה אחרי העקירות.
ומאז?
היא אוכלת ואוכלת ואוכלת. היא עולה יפה במשקל ומאוד מבסוטה. חבל שהיא כזאת לכלוכית אבל זה כבר עניין שלה.
ולמודאגים: כן, חתול בלי שיניים מסתדר נפלא. אין שום בעיה לאכול מזון יבש (אנה מקבלת מזון יבש סטנדרטי לגמרי) ואיכות החיים מצויינת.
שמחתי לעזור אנה! ❤️