20/11/2016
ביום שישי ה-18.11.2016
ישבתי בים עם עוד 2 חברים..התקרבה אלינו בחורה עם כלב בינוני\גדול כשעל פניו יש מחסום פה...רק ממתכת...{מחסום פה לא רק שמפריע,אלא אינו נעים וכואב!}
בנוסף היתה לו רתמה ועוד חגורה דקה שקשורה לבטן ולחזה שלו..
מהרגע הראשון שהבחנתי בכלב ראיתי את שפת גופו המפוחד:
אוזניים לאחור, זנב בין הרגליים, רועד כשעומד , מסתכל על הבעלים שלו ללא הפסקה ומלחית{מתנשף} ללא הפסקה.
הם הגיעו ממש קרוב אלינו וישר היא פקדה עליו לשבת עם עזרה במשיכת הרצועה ,והוא התיישב.
שאלתי אותה מתוך סקרנות איזה סוג אילוף זה?
היא ענתה שהיא לא זוכרת בדיוק את השם..
ואז המשיכה איתו לתוך מגרש המטקות בין אנשים וכדורים מתעופפים והתחילה לתרגל איתו רגלי , ישיבה , וארצה כשהיא בעיקר מתמקדת בלתקן ע"י הרצועה המוזרה שלה , ולתקן יותר חזק ויותר נוקשה.
הכלב היה נראה מבולבל לגמרי בין כל ההמון והרעש עם כל האביזרים הללו עליו.
היא המשיכה להסתובב איתו והתחילה לנוע לכיווננו שוב..בדרך הכלב ניסה להריח משהו וישר קיבל משיכה שהעיפה לו את הצוואר חזרה למקום..
הביאה אותו לאותו המקום שהיו בהתחלה והושיבה אותו עם שימוש ברצועה ולאחר מכן מכה עם היד .
שוב לא יכולנו לשתוק..
ושאלנו אם ניראה לה שנעים לו?
היא ענתה שהמחסום זה נגד זה שהוא רודף אחרי חתולים ולפעמים אוכל אותם.
ואז היא נתנה לו עוד "תיקון" עם היד..ושאלתי אותה אם היא מבינה שהיא מתעללת ומענישה אותו בדרך שהיא לא דרך?בדרך שבה הוא ממש סובל..
היא ענתה שהוא צריך לסבול.
ברגע הזה..ששמעתי את התשובה הזו ...נתקעתי..לא האמנתי שזו התשובה שלה..
חברי המשיכו ואמרו לה לגבי כל ההתנהלות..היא אמרה שהמאלף שלה יושב למעלה בטיילת וצופה בה כל משך האימון..והתחילה ללכת לכיוונו.
לאחר כמה דק התחיל לרדת מהטיילת לכיוון החוף גבר עם אותו הכלב.
אמר שלום ל2 אנשים בחוף והתקדם לכיווננו..
ממש שמחתי שהוא בא..שנוכל לדבר על זה..בנעים .. על טובת הכלב.
הוא הגיע אלינו באופן מאוד מאיים ועצבני.
התחלנו לנסות לדבר אך הוא ישר לקח את זה למקומות לא נעימים..לצערי..{ראו סרטון}
המטרה באילוף אינה השלטת פחד, אלא לעזור לחיית המחמד שלנו להשתלב בחיינו בצורה שעובדת עבור שני הצדדים לכן כל קולרי החנק, קולרים חשמליים , ענישה חיובית{שזה הוספה של משהו לא נעים לכלב} עושה את הדבר ההפוך..גורם לכלב שלנו שהוא חלק ממשפחתינו לפחד מאיתנו עד מאוד..ולא לללמוד דברים אלא לפחד .
הקונצנזוס של השיטה הקלאסית החל להיסדק בשנות ה-60 וה-70 כאשר פסיכולוגים ואנשי מדע ערכו מחקרים מקיפים על התנהגות הכלב וטיפול בבעיות התנהגות ובפחדים, בצורה ידידותית וללא הפעלת כוח או עונשים. בד בבד פורסמו מחקרים על ההשלכות של שימוש בכוח ואמצעי הפחדה באילוף כלבים, ביניהם מחקרים המצביעים על כך שענישה אברסיבית אינה מומלצת מכמה סיבות:
*הענישה פוגמת בקשר שבין הבעלים לכלב ויוצרת הקשר שלילי לאדם המעניש או לסביבה בה הוא נענש.
*הענישה עלולה להחמיר פחדים ולהסלים התנהגויות אגרסיביות.
*הענישה לא מתייחסת לתנאי הסביבה של הכלב ולסיבות המובילות להתנהגויות הלא רצויות.
*הענישה יכולה לדכא סימני אזהרה לפני תקיפה (נהימה, גרגור) ואז הכלב עשוי לתקוף ללא אזהרה.
*אביזרי ענישה יכולים לגרום לנזקים פיזיים ופציעות חמורות בשימוש לא נכון.
תוצאות מחקרי הגישה החיובית הביאה מאלפים רבים ללמוד את הטכניקות של מאלפי יצורים ימיים, שהשתמשו בשיטות חיוביות (שכן אילוף בכפייה הוא בלתי אפשרי עם יצורים כאלו). במקביל, בעולם וגם בישראל נפתחו בתי ספר לאילוף המתמחים בשיטות חיוביות. כיום מיושמות השיטות הן באילוף כלב הבית, אימון ספורט כלבני והכשרת כלבי עבודה ושירות.
לאילוף בגישה החיובית יתרונות רבים, שכן הכלב הופך למשתף פעולה מבחירה ומרצון ובמקביל הקשר בינו לבעליו מתחזק (כל בני הבית יכולים לקחת חלק בתהליך האילוף). בנוסף, הכלב לומד להציע התנהגויות רצויות באופן אוטומטי לאחר שהבין אילו התנהגות משתלמות ומזכות אותו בצ'ופרים שאוהב. יתרון מרכזי של הגישה הוא כי השינוי ההתנהגותי הוא לטווח ארוך ואינו נקודתי.
הרבה אומרים שעם כלבים תוקפניים ועקשניים זו שיטה שאינה תעבוד..למעשה דווקא עם כלבים "עקשניים" או "תוקפניים" השיטות הללו מתאימות עוד יותר, כי הן נוטעות בהם מוטיבציה מחודשת ומלמדות אותם בצורה הדרגתית וברורה מה הבעלים רוצים מהם. האילוף רלוונטי אפילו כשמדובר בכלבים תוקפניים, שאז יש צורך לעבוד איתם בצורה עדינה למניעת סכנה ולהבנת מקור התוקפנות (במרבית המקרים תוקפנות מקורה בפחד מגירוי מסוים).
מאחלת לכולנו להמשיך לפתח את האינטילגנציה הרגשית...ושנבין שלכל בעל חיים יש רגשות.