14/09/2024
לפני ארבע שנים, פאי האומלל ישב בהסגר, מאחורי סורג ובריח, על לא עוול בכפו, למעט היותו כלב גדול, ממשפחת הכנענים, שחושש מגברים 😔
למזלו, מלאכית בשם Eti Navon ראתה סרטון ותמונות שלו והחליטה לאמץ אותו לביתה ולליבה ♥
כמה חודשים לאחר מכן הם הגיעו אליי ובשלוש שנים וחצי האחרונות טיילנו יחד כמעט כל יום 🤩
הלב שלי יצא אל פאי מהרגע הראשון שנפגשנו. העיניים היפות שלו והעבר הכאוב שלו כבשו את לבי מיד. ההתחלה היתה קצת מאתגרת (ביום השני שלנו חטפתי ביס קטן 😅), אבל ידעתי שזה רק עניין של זמן ואכן, מהר מאד הבנתי שפאי סומך עליי, אוהב אותי ומחכה לי בהתרגשות מאחורי הדלת!
היו לנו טקסים קבועים, שגם אם שכחתי לרגע, פאי היה מזכיר לי מיד; הוא היה קד לקראתי כדי לעזור לי לסגור לו את הרתמה בנוחות, לאחר מכן הוא היה מקבל שלושה חטיפים לפני היציאה ועוד חטיפים כשחוזרים מהטיול הביתה.
טיילנו בעיקר בפארק וברחובות השכונה. מקומות חדשים ורועשים מדי היו מלחיצים אותו, אז עליהם ויתרנו.
פגשנו חברות אהובות, כמו ליצ'י ושלג, טיילנו לפעמים עם מרתה המתוקה ובקיצור - עשינו כיף יחד 🥳
דווקא בגלל שפאי לא הסתדר עם חלק מהכלבים ודווקא בגלל שטיילנו בעיקר לבד, רק שנינו, החיבור שלנו היה מיוחד וחזק יותר ♥
פאי האהוב עבר השבוע דירה למושב רחוק, בנסיבות משמחות, אז קצת לא נעים לי לכתוב שאני עצובה שהוא עוזב אותי 😅
פאיצ'וק אהוב, אני עצובה בשבילי אבל הכי שמחה בעולם בשבילך, כי החיים במושב בוודאי נעימים, רגועים וכיפים יותר מאשר בעיר הגדולה והרועשת שלנו, במיוחד בשבילך.
תודה על כל האהבה שלך, שמחה שזכיתי להיות חלק משמעותי בחייך
וכבר מתגעגעת למבט המצועף שלך, לאהבה שלך ולטיולים המיוחדים שלנו ♥♥♥
