יום הולדת 5 לכלב הטוב בעולם.
בערב קר אחד באמצע דצמבר, פתאום הופיע משום מקום גור רך ואבוד, מתוק להפליא וכל כך ארוך. אמרתי לעצמי שאשמור עליו ללילה אחד כדי שלא יהיה לו קר בחוץ, ומחר כבר אחפש לו בית. ואכן חיפשתי לו בית. במשך שבועיים פרסמתי, שאלתי, הפעלתי קשרים.. אף אחד לא רצה לקחת אותו (לא, אתם סתומים בצורה חריגה. אין לכם מושג בכלל מה פספסתם).
אחרי שבועיים שהוא אצלי החלטתי שאני לא יכול יותר להמשיך לקרוא לו "הגור", אז בחרתי לו שם - מרקו, על שם אותו ילד שמחפש את אמא. פשוט כי הוא היה כזה אבוד.
מאותו רגע לא הצלחתי לחשוב אפילו על כך שיחיה עם מישהו אחר. הבנתי שהוא שלי, שהוא בחר בי. הגיע ללילה ונשאר.
הוא אימץ אותי!
מאז עברו 5 שנים ואני לא מפסיק לחייך. הוא כזה ילד טוב ורגיש. הוא נעים, בטוח בעצמו, הוא חיובי לעולם. הוא כל כך אוהב ללמוד וגם כל כך טוב בזה. אחרי כל הקשיים שעברתי עם בובה (ועדיין עובר) פתאום הגיע כלב שבאמת נותן לי רק נחת. מרקו הוא התיקון שלי, מתנה מהעולם סתם ככה גם אם לא מגיע לי. הוא לימד אותי המון.
אומרים שהכלבים דומים לבעלים שלהם. אז אם בובה היא האיד שלי - הצד האפל שאני מנסה להסתיר, מרקו הוא האלטר-אגו. הוא כל מה שהייתי רוצה להיות. פשוט הכלב הטוב ביותר בעולם.
ובדיוק היום הוא בן 5. יא אללה, בן 5.. זה כבר באמת בוגר.
מודה שאני מא
למה היא עשתה את זה?
זה וידאו ששלחו לי לקוחות שלי. תצפו בו.
לונה, בת 5 חודשים, הצליחה לפרוץ את הכלוב ויצאה. היא כופפה את החיבורים של הדפנות ועברה במרווח שנפתח. משם היא גם דילגה מעל הגדר שמקיפה את הכלוב כדי להגיע לאזור דלת הבית.
הם היו לחוצים כי זה מקרה חריג בשבילה. מאוד חריג. זאת הפעם הראשונה שהיא בכלל מנסה משהו כזה אחרי מספר חודשים שבהם הצליחה להישאר נינוחה בפנים. הם מיהרו לעדכן אותי וביקשו שאבחן ממה נובעת בעיית ההתנהגות הזאת, ובמידת הצורך שנטפל בזה בהקדם.
אז צפיתי בסרטון. המון פעמים.
בוידאו ניתן לראות בבירור שאינה נמצאת במצוקה רגשית. היא פועלת בקור רוח ובצורה מחושבת, ממש בוחנת מהי הדרך הכי נכונה לצאת. אז לא מדובר פה במצב של חרדה אלא בסיבה אחרת לחלוטין. אם היא הייתה ברגע של חרדה היא הייתה משתוללת ומנסה כל דרך, כולל לנשוך את הרשת של הכלוב. כבר ראיתי מקרים כאלו עשרות פעמים.
כדי לגלות את הסיבה האמיתית, פתחתי בחקירה קטנה. ניסיתי לברר מה השתנה בימים האחרונים מבחינת ההתנהלות השוטפת?
התחלתי בשאלות הסבירות ביותר:
האם היא פרקה מספיק אנרגיה?
האם היא אוכלת ושותה באופן סדיר?
משם ביקשתי תיאור מפורט של כל דבר שהם שמו לב אליו בזמן שקדם להכנסה שלה לכלוב וברגע שחזרו הביתה.
הם סיפרו לי שלפני היציאה מהבית הם עשו איתה טיול ארוך ומספק, שיח
איך להקל על הכלב בזמן חרדה?
במצבים של איום פיזי ובמצבי לחץ רגשיים ומנטליים, מופרשים בגוף הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. הם מציפים את הגוף ומפעילים את תגובת "הילחם או ברח".
במצב טבעי, ההורמונים האלו מופרשים למשך זמן קצוב ולאחר מכן פוחתים. כלבים שמתמודדים עם חרדות מוצאים את עצמם בתוך מצבי סטרס לעיתים קרובות והפרשת ההורמונים האלו ממשיכה לזמן ארוך יותר. זה גורם להפרה של האיזון ההורמונלי בגוף וההשלכות הגופניות והנפשיות קשות ומצטברות לטווח הארוך.
כדי להחזיר את הגוף לאיזון הורמונלי, עצב הואגוס מפעיל את מערכת הרגיעה ומסייע בהאטת קצב הלב, הפחתת לחץ הדם, הסדרת הנשימה ועוד.
המעבר החלק בין מצב חירום למצב לשגרה הוא קריטי לשימור חיים יציבים - בריאותית ונפשית (בסופו של דבר גוף חי מתקיים בעזרת איזון כימי. זה גם משפיע באופן ישיר על ההתנהגות).
אז מאחר וקשה לכלבים חרדתיים לקיים את האיזון הזה בעצמם, אנחנו יכולים לעזור להם בעזרת גירוי של האזור כדי לעודד את עצב הואגוס ובכך לעכב את הפרשת ההורמונים.
עיסוי קל באזור העורף, או אפילו ליטוף כבד ומתמשך, יעזור לעורר את עצב הואגוס - מה שישפיע על תפקוד האיברים וגם על המצב הנפשי.
*אזהרה: אצל גורים צעירים האזור הזה עדין במיוחד ומגורה בקלות. גירוי מרובה או חזק מדי עלול לגרו
הגאון הקטן הזה לא מפסיק להפתיע אותי.
ישבתי לערוך את הוידאו ליומולדת של בובה, ופתאום נתקלתי בפנינה הזאת. איך לא שמתי לב לזה לפני כן?!
מרקו הזה פשוט כלב חכם.. מבריק. איך זכיתי יא אללה 😁
אין מצב שהיא באמת בת 11. לא מאמין שככה עבר הזמן.
אני מרגיש כאילו נרדמתי על הספה וכשהתעוררתי הכל פתאום שונה.
11 שנים שהיא בחיים שלי ואני עדיין לומד אותה. גורה בת 11.
אז ככה מרגישה זוגיות ארוכה? 🤔
