גל פילוסוף אליה- מבינה כלבים רגישים

אחרי הרבה שאלות שקיבלתי- למי מתאימה סדנת "טרנקילו"- # האם היא מתאימה לכלבים עם קושי עם אורחים? # האם היא מתאימה לכלבים עם חרדת נטישה? # האם היא מתאימה לכלבים ריאקטיביים? # האם היא מתאימה לכלבים ש"מציקים" כשאנחנו אוכלים או עובדים? # מה עושים אם הכלב עייף ולא רוצה לשתף פעולה תוך כדי הסדנה? אני עונה על הכל בסרטון הבא: ההרשמה המוקדמת לסדנה מסתיימת ב31.7, כל הפרטים בלינק: https://lp.vp4.me/pxea

**טריגר נביחות** פולשים חצופים בחדר המדרגות!!! אני אנבח עליהם בקול!!! אההה אף אחד לא בא.... אז אני אכנס לרגיעה. כאן בסרטון שסק ואבא שלה מתרגלים כניסה לרגיעה כנגד רעשים מפחידים מבחוץ ומעבר ממצב נביחה למצב כניסה לרגיעה. בסרטון היא עוד לא נכנסת למצב רגיעה על מלא, הם עדיין בתהליך של עבודה על זה, (ובלי קשר היא גם קצת נלחצת מהטלפון המצלם...) וזה לוקח עוד זמן של השריית רגיעה עד שהיא ממש נרגעת, אבל כאן אתם יכולים לראות את השלבים הראשונים. בסדנת "טרנקילו" נעבוד גם על הכניסה לרגיעה וגם על השריית הרגיעה (שהיא מאוד חשובה בכדי להמנע ממצב של סטרס מצטבר ומעגל נביחות בלתי פוסק). מוזמנים 🙂 הנה הפרטים: https://lp.vp4.me/pxea

מפגש בין כלבה ריאקטיבית לכלבים ל... כלב אחר!! כן, זה אפשרי!!

***הפגשה בין כלב ריאקטיבי לכלב אחר!!!*** זה ייתכן זה אפשרי!!!! הנה סיפור נחמד וגם הזמנה לקבוצת אילוף כלבים ייחודית!!!! אז באתי לספר לכם על השיעור שהיה לי בשבוע שעבר- שיעור הפגשה בין ביוטי לג'ינג'ר. ביוטי (החומה הגדולה) מאודדד ריאקטיבית לכלבים ברחוב על רצועה. לא מצאתי סרטון שלה מתפרצת אבל תצטרכו לסמוך עליי... היה לנו מאוד קשה לעבוד איתה על הריאקטיביות ברחוב מהסיבה הפשוטה שביוטי מסרבת מכל מיני סיבות לקחת אוכל ברחוב. ולא משנה כמה סוגי מזון נסינו... בשיעור הקודם שעשינו סוף סוף הייתה לנו פריצת דרך עם העניין הזה והיא סוף סוף הסכימה לקחת חטיפים, בעצם לקח לה 4 (!!) שיעורים של בניית רוטינה שתאפשר לה את הפניות הרגשית בכדי שתסכים לאכול. אבל לא על זה באתי לדבר היום. בגלל המצב של הקושי שלה לאכול הייתי צריכה לחשוב יצירתי ולבנות לה תרגילי התנהלות והתנתקות שלא מבוססים על אוכל. (או צעצוע או ריצה או קפיצה או כל מוטיבטור אחר שמיסינו ולא כ"כ עבד...) אילנה, אמא של ביוטי, מגיעה פעם בשבוע לשמור על הנכדה שלה, ועד לפני חודש ביוטי היתה מגיעה איתה לבית הנכדה. לפני חודש, המשפחה אימצה כלב משלהם- ג'ינג'ר (הנקניקיה השמנמנה), ומאז ביוטי לא יכלה להמשיך להגיע עם אילנה, משום שלא ידענו איך הם יסתדרו. היום החלטנו לחבר ביניהם! נסענו יחד לגינה בקרבת הבית של ג'ינג'ר בכדי להפגיש אותם ואם הכל ילך טוב אולי אפילו להכניס את שניהם הביתה. בגלל שזו לא הסביבה הטבעית של ביוטי והנחתי שיהיה לה קשה לאכול שם, (וגם בגלל שגם ככה זו טכניקת ההפגשה האהובה עלי...) בחרתי להשתמש בטכניקת עבודה של b.a.t 2, שמתבססת על סימני שפת גוף טבעיים ועל הרצון של הכלב בקרבה או מרחק כחיזוק לסימני שפת גוף נעימה, במקום באוכל. לא מופיעים בסרטונים: 🐕 ההליכה המשותפת, הכניסה הביתה והאידיליה ביניהם בבית. עכשיו אילנה תוכל לבוא עם ביוטי לבייביסיטר ללא חשש! 🐕 הבטן שלי של חודש תשיעי אני צריכה להעסיק את אילנה כצלמת הבית בחיי... ****זה הזמן להזכיר שקבוצות העבודה של 'רגישים בשטח' מתחילות ממש בקרוב!!**** קבוצות 'רגישים בשטח' הן קבוצות תרגול לכלבים שריאקטיביים לכלבים אחרים מול... כלבים אחרים!! רוצים שגם הרגישים שלכם יצברו מיומנויות וחוויות טובות מול כלבים אחרים? רוצים שירכשו חברים חדשים? רוצים להכיר ולתרגל טכניקות אימון כמו b.a.t 2 ועוד, שי

איך שימוש מושכל בחידות אוכל עזרו לכלבה להתמודד עם הלבד בבית- הסיפור של פינקי :)

פינקי המהממת אומצה ממש לא מזמן. היא עדיין גורה קטנה וזכתה בבית מושלם ובאמא נהדרת! די מהר אמא שלה שמה ♥️ שלפינקי מאוד מאוד קשה להשאר בבית לבד במהלך היום כשהיא יוצאת לעבודה. היא יכולה לבכות במשך שעות ולגרד את הדלת ואת הקיר מסביב, ועם כמה שהיא קטנה היא משאירה חריצים בקיר ברמה של יכולות של דוב גריזלי. עכשיו, כפרה על הקיר, מסכנה הכלבה! כמה קשה ולא נעים להיות בחרדה כזו יום שלם. כשהגעתי אליהן בכדי לעזור להן, עדן אמא שלה סיפרה לי שהיא משאירה לה כל מיני דברים טעימים להתעסק איתם, אבל מאיזושהי סיבה נראה היה שהיא לא מצליחה להעסיק את עצמה בעזרתם באופן יעיל, ולפעמים כשעדן היתה חוזרת כל האוכל עדיין היה במקומו. כשכלבים (או בכלל יצורים חיים) נמצאים בחרדה קיומית כזו, הם לא כ"כ מסוגלים לחשוב על אוכל. שזה די מבאס, כי מתן אוכל בקונסטלציות שונות הוא זה שיעזור לנו לשכנע את הכלב שהשד לא נורא כ"כ ושזה דווקא נסבל להשאר לבד, הוא זה שייתן לכלב תעסוקה ועניין עד שנחזור, הוא יעזור לו לעבור ממוד חרד למוד רגוע. מכיוון שפינקי לא ממש היתה אוכלת כשהיתה נשארת לבד, היה עלינו ממש ללמד אותה להתעסק עם אוכל טעים שמוגש בתור חידה. חידת אוכל= צורת הגשה של אוכל באופן כזה שקצת מאתגר את הכלב, מצריך ממנו חשיבה, ניסוי וטעייה עד לפתרון והגעה אל המזון המיוחל שבחידה. אפשר לשים בחידה כל סוג של אוכל, החל ממזון יבש ועד לחטיפי על וממרחים שונים, אולם חשוב במצב כזה כמו אצל פינקי, שגם ככה קשה לה להתפנות רגשית בכדי לאכול, למלא את החידה במשהו באמת שווה כי אחרת היא תוותר. החידה יכולה להיות בצורת צעצוע העסקה קנוי מחנות החיות, אבל אני הכי אוהבת למחזר חומרים שונים שכבר נמצאים בבית:) גלילי נייר טואלט, אריזות של ערגליות, קופסאות גבינה עם מכסה שנגמרו... בכולן אני יכולה לדחוף קצת חטיפים ולתת לכלב לעבוד על זה. במקרה של פינקי- פריצת הדרך שלנו היתה (מעבר לבחירה במזון בעל טעימות גבוהה) בתכנון של רמת הקושי של החידות. ראינו שכשקה לה יותר מידי להגיע אל האוכל שמוחבא בפנים- היא נוטשת את החידה, ואז עלולה לחזור אל החרדה. ולכן, עוד לפני שנעזבה לבד אלא כשהיתה יחד איתנו, נתונה במצב רגשי טוב, לקחנו גליל נייר טואלט, קיפלנו קצה אחד שלו, שמנו בפנים חטיפים ממש ממש רכים טעימים ומסריחים, מעכנו את הגליל אבל השארנו צד אחד שלו פתוח לגמרי. עדן

איך כדאי לפעול כשהכלב שלכם פוצח בסרנדת נביחות???

אז איך אתם מגיבים כשהכלב הרגיש שלכם נכנס פתאום לאמוק של נביחות?? זו השאלה שהעליתי השבוע ב קבוצת התמיכה לבעלי כלבים רגישים, וקבלתי שלל תשובות מגוונות ומעניינות (תצטרפו ותקראו). החלטתי לשתף בלייב בקבוצה את אחת השיטות היפות שעובדות לי היטב בכדי להתמודד עם רגישים ונבחנים. אז מצרפת את הלייב גם כאן, ואם אתם בעלי כלבים רגישים ואתם עדיין לא בקבוצה, ממש מומלץ להצטרף למשפחה!! אצלנו תרגישו בבית עם הרגישים שלכם...

*פרדוקס הליטופים*

מה בסרטון?? כן כן, אתם רואים נכון, אני מקרצפת את הבטן הורדרדה של גוש הפרווה המתוק הזה, ואם כל זה לא מספיק אז גם קופצת לו הרגל... למות עכשיו מהחמידות!! חלום שלכם נכון? חלום של כולם לנשנש כזה יצור... רגע, זה גם החלום של הכלב? תמיד? בכל רגע נתון? כלבים אוהבים שמלטפים אותם תמיד? מאה אחוז? הממ... אני מצטערת. בכלל הרבה פעמים קורה שאני מנפצת לאנשים את הבועה שהם חיים בה לגבי כלבים.. אז סורי מראש.. אבל זו האמת. כלבים לא תמיד אוהבים להיות מלוטפים. חוזרת שנית: כלבים לא תמיד אוהבים להיות מלוטפים... אתם בהלם??? גם אני הייתי. אבל התאוששתי. כי לפעמים הם גם כן אוהבים :) וככל שנדע יותר לקרוא את הסימנים שלהם ולהגיב אליהם, הם יאהבו להיות מלוטפים יותר ויותר. כי הם ידעו שברגע שזה טיפה לא יתאים להם יותר- הם יסמנו ואנחנו נפסיק. מה נותן יותר תחושת בטחון מזה שמקשיבים לך בכל רגע נתון? בסרטון, באיזשהו שלב פיט קלט שמשהו השתנה בסיטואציה. פתאום הייתי עם טלפון ביד. זה היה לו מוזר. קחו תרגיל בהבנת שפת גוף של כלבים וקריאת סיטואציות: תוכלו לומר איך זיהיתי את זה שמוזר לו? ומדוע דווקא המשכתי ללטף? מחכה לשמוע... XX כף אל כף- אימון לבעלי כלבים רגישים

איך לחזק את החיזוק?

הנה הפינה השבועית שלי משבוע שעבר ב קבוצת התמיכה לבעלי כלבים רגישים היי חברים רגישים! הגיע הזמן הזה בשבוע לפינה שלי... יאי  והיום אני רוצה לדבר אתכם על "איך לחזק את החיזוק"! אז מה זה אומר לחזק את החיזוק? סקינר, אחד מאבות הפסיכולוגיה הבהביוריסטית (שם מאוד מפוצץ ל: איך לגרום לאחרים (כלבים בהקשר שלנו) לעשות (או לא לעשות) משהו) טבע את המשפט: The way positive reinforcement is carried out is more important than the amount (קופי פייסט מויקי). ואני עכשיו באה ואומרת לכם, שהדרך בה החיזוק ניתן לכלב שלכם לא רק חשובה יותר מהכמות שלו, אלא גם מהסוג שלו! מה זאת אומרת? אז נכון שכולנו יודעים לדקלם שעובדים עם הכלב עם חטיפים, וחלקנו גם יודעים לשים דגש על אילו חטיפים ועל עצמת הטעימות שלהם, אבל הטענה שלי היא שדווקא הדרך בה תגישו אותם לכלב היא הדבר שיעצים אותם! זו הדרך שלנו לחזק את החיזוק, גם אם מדובר בבשר עסיסי וגם (לפעמים) אם מדובר באוכל היבש של הכלב... כלומר, אנחנו שואפים להגיע למצב שבו הכלב מאוד נהנה מהחטיף עצמו, וגם מאודדדד נהנה מהאופן בו הוא ניתן לו, כך שאנחנו מקבלים פה כוח כפול! אז בואו רגע נחשוב אילו אופציות יש לנו לתת לכלב חטיפים (כשאני אומרת חטיפים למען הסר ספק אני מתכוונת למנות קטנות של מזון כלשהו שאנו נותנים לכלב כחלק מתהליך רגשי והתנהגותי) ואיך כל דרך יכולה לשרת אותנו: 1. להגיש את החטיף ישירות מהיד לפה של הכלב ("הדרך המיסיונרית")- עוזר בדרך כלל כשאנחנו רוצים לייצר קשר ואינטראקציה שלנו עם הכלב (כמובן שהכלב חייב להיות במקום שהוא מספיק בוטח ומחובר אלינו בכדי לאכול לנו מהיד), מועיל גם בכדי להוות הסחה כללית או רגעית מגירוי אחר. עם זאת, הדרך הזו לרוב תהיה פחות מלהיבה ומאתגרת עבור חלק גדול מהכלבים (מלבד אלו ששואבים המון בטחון ממגע וזקוקים לקשר). 2. לגלגל חטיף על הרצפה לנגד עיניו של הכלב בכדי שירדוף אחריו ויצוד אותו ("נשיונל ג'אוגרפיק")- כאן האתגר כבר קצת יותר בא לידי ביטוי, דורש מהכלב יכולות מתקדמות יותר של ריכוז ומעקב ומעניק לו אפשרות לנצל את התכונות הטבעיות שלו כאחד שחובב מרדפים אחרי אוכל. 3. לזרוק את החטיף לפיו של הכלב כך שיצטרך לתפוס אותו מהאוויר ("קרקס מדראנו")- גם כאן האתגר גדול יותר, הכלב צריך להתרכז בנו ובזריקה עצמה ולחשב את התפיסה שלו את החטיף באוויר ולהיעזר לצור

ג׳וני הוא כלבלב מתוק שתמיד כיף לי לעבוד איתו! הוא כלב קצת גרגרן, מאוד קשה ללכת איתו ברחוב מבלי שהוא ירים זבל בפה- כאלו הם כלבים, זה הטבע שלהם. מאוד חשוב לא להוציא לכלבים דברים מהפה, משום שהם עלולים לפתח רכושנות וללמוד שעליהם לשמור על המשאבים שלהם מפנינו. לכן, מאוד כדאי ללמד אותם שכדאי לעזוב, משום שכשעוזבים- קורים דברים טובים! בסרטון מיטל עובדת עם ג׳וני על ״עזוב״, עדיין בסביבה ביתית ונטולת גירויים.